1
והחיה מותרת לנעול כו' כל שלשים יום.
עיין ההמ"ג ובר"ן ומדברי שאלתות נראה דאינו מביא המשנה דמותרת לנעול הסנדל וכן המשנה דהכלה והמלך ירחצו פניהם דפסק כחכמים האוסרים וכבעלי התוספות. ופוסק דיולדת אסורה להתענות כל שלשים יום. ומשנתנו דהחיה מותרת לנעול הסנדל מפרש דכונת' על המילדת וכמו דקוראה במשנה פרק ד' דחולין ופשטה חי' את ידה והכונה שהיא מותרת תמיד בנעילת הסנדל מפני צנה שמא תצטרך לילך לאשה יולדת ולא תוכל לילך כי היולדת מצויה ולכן פירשה הגמרא משום צנה ולא פירשה הזמן שלשים יום כמו שפירשו דין כלה. וזה נכון.