פרה שנשחטה שלא לשמה כו' שחטה ע"מ לאכול מבשרה או לשתות מדמה כשירה כו'.
המשל"מ הביא מה שפירש הר"ש הטעם דכשירה דבכל הקרבנות נמי כשר כדתנן לאכול דבר שאין דרכו לאכול כשר כו', ובזה הוי א"ש מה דנקיט ר' אליעזר אומר אין מחשבה פוסלת בפרה, דפירוש דר' אליעזר סובר דמחשב לאכול דבר שאין דרכו לאכול ג"כ פוסל בשאר מוקדשין כמו דתנן סוף פרק כל הפסולים ואפ"ה בפרה אין מחשבה פוסל בה וכמו דמכשיר בשחטה שלא לשמה. אמנם לדעתי לא דמי כלל לתמן. דהתם במוקדשין במחשב לאכול חוץ למקומו או חוץ לזמנו ואיך שייך זה בפרק הא זמן ליכא בה דאינה נפסלת בלינה ומקומה בחוץ, ואי דמיא דמי למחשב להניח דמו למחר בקדשים או להוציא דמו דר"י פוסל תמן דאמר א"א מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול אף אם חישב להניחו למחר פסול הכא בפרה שאם לא שרפה כולה והחסיר מעט מדמה או מבשרה פסולה כמוש"כ רבינו לקמן הי"ב א"כ במחשב לאכול מבשרה או לשתות מדמה הרי מחשב באופן שתפסול אם עשה זה. ולפ"ז א"ש דת"ק מכשיר בפרה דסובר דאפילו במוקדשין כשר אולם ר"א פוסל בלהניח את דמו לחוץ כמו דאמר בריש הקומץ רבה דמה"ט ר"א פוסל אפילו להניח מקצת דמו אטו כל דמו יעו"ש, ולכך אמר אין מחשבה פוסלת בפרה כלל כמו שחטה שלא לשמה, ואי לאו טעמא דהוי סבר דאין מחשבת פוסלת בפרה הוי פסול כאן לדידיה כמו דפוסל בלהניח את דמו בשאר מוקדשין ודוק: