הגביה שני הכלים כו' ושל קודש נטמא מפני זה שהגביהו והוא טמא בנשיאת מי נדה שהן מטמאים במשא מפני שנטמאו מחמת הכלי של קודש כו'.
נראה דוקא בשהכלי של תרומה ושל קודש הוא של עץ אבל אם הוא של חרס אינו טמא דנושא מי חטאת מטמא בגדים בשעת חיבורו וכל כלים במגע והכלים מטמאין לאוכלין ומשקין ככל ראשון שעושה שני ואם הוי התרומה בכ"ח, הלא כ"ח אינו נטמא בחבורין, וכדאמר ר' יהושע בפ"ה דזבים כלל אמר ר"י כל המטמא בגדים כו' ואינו מטמא כו' ולא כ"ח. וז"ב, ודברי הר"ש שכתב שבשל חרס שניהן טמאים אף ע"י ניירות. תמוהין ואולי צ"ל בתוספתא בד"א בשל עץ אבל בש"ח הכל מודים [בשל חרס] שהוא טהור ופירוש שהוא על התרומה וכ"ז דחוק. ומש"כ רבינו מפני שנטמאו מחמת הכלי של קודש הוא צ"ע כמו שתמה הראב"ד, ודבריו אינם מובנים לי דכל העיקר שכיון שהנושא טמא לחטאת תו מי חטאת מטמאין אותו, אם לא שנאמר שאפילו רק טהור לתרומה כשנושא לצורך הזייה היה ראוי להיות טהור אם לא משום שהוא מטמא המי חטאת ותו המי חטאת מטמאין לדידיה ולא נהירא כלל. ונראה דצ"ל שהן מטמאין במשא מפני [שנטמא] מחמת הכלי של קודש, ופירוש שהוא אינו ראוי להזות כיון שנטמא, ובפירוש המשנה צריך להגיה איזה תקונים והגהתי בגליון הגמרא שלי ודוק:
Loading...
14:7
1
Loading...