ולא ע"ג השרץ כו' מדבריהם שטומאתן טומאה קלה והם מדברי סופרים כו'.
מתניתין בפרה פרק י' קלל של חטאת כו' נתנו על גביהן כו' וחכמים מטמאים. הנה פליגי בהא דכתיב במקום טהור אם היה המקום טמא מדבריהם וזה אוכלין ומשקין כו' וכתבי הקודש כו'. ובתוספתא איתא ור' מאיר מטמא. וצריך ביאור מדוע לענין סוכה בעושה סוכה ע"ג בהמה ר"מ מכשיר כיון דמה"ת חזיא יעו"ש. ונראה דכיון דממעט משום שאינה ראויה לשבעה וזה ראוי לישב בה מיקרי משום דהתם על זמן העתיד ובדרבנן לא שייך זה כיון דיכולים ב"ד גדול בחכמה ובמנין לבטל התקנה עד שיבא יו"ט או שבת מש"ה מקרי ראוי לשבעה שלא תוכל עתה לשפוט על העתיד כיון דב"ד יכולים לבטל ויהיה מותר לעלות בשבת ויו"ט, משא"כ בכאן שהוא על ההוה אינו טהור שחכמים טמאוהו, ועוד דהנך די"ח דבר אין אליהו יכול לבטל מפני שעמדו עליהן בנפשותיהן כדאמר בירושלמי פ"ק דשבת ודוק:
וצ"ב הך דפליגי ר' יוסי ור' יהודה גבי נוטפין שעשאן זוחלין ע"י פשוטי כלי עץ דמדרבנן אם קרינן בהו מקוה מים יהיה טהור הווייתו ע"י טהרה תהא ור' יוסי החליף שיטתו כפי שפירש רבינו בפ"ה דמקואות משנה ה' יעו"ש וצ"ע: