וכן כלים הטהורים לחטאת שנטמא כלי מהן אפילו לא נטמאו אלא אחוריו בלבד לגבי חטאת כגון שנגעו משקין באחוריו כו'.
משנה ערוכה בפרה פרק י"ב משנה ח' לגין של חטאת יעי"ש, והנה מכאן פליאה גדולה על שיטת רש"י ותוספות בפרק כל התערובות (דף ע"ט) רבא אמר בדלי שתוכו טהור וגבו טמא עסקינן ורבנן הוא דגזרו בהו דילמא חייס עלייהו ולא מטביל להו כו' ופרש"י דחייס דילמא יתערבו מי המקוה לתוכו ויפסלו יעו"ש, דהא כיון שנטמא גבו תו נטמא תוכו לענין מי חטאת והמים טמאים ואינם ראוים להזאה ומאי חייס עלייהו. וחלילה לאמר שנעלם מרבותינו משנה ערוכה. והנראה דרש"י סובר דהך דינא דוקא בלגין של מים המקודשים דאם נטמא מקצתו היינו אחוריו נטמא כולו והתם מיירי בדלי שיש בו מים שאינם מקודשים, ושוב ראיתי בהגהה להר"ש פרק י"ב שכתב כן. וזה דלא כרבינו שכתב וכן כלים הטהורים לחטאת, ומסתברא טעמו דרבינו דכמו דבאדם אם נטמא ידו נטמא גופו כן בכלי אם נטמאו אחוריו, וזה קו"ח מקודש דהתם באדם אם נטמא ידו לא נטמא גופו ואפ"ה אם נטמאו אחוריו נטמא תוכו, לכן פירש התם הך דרבא דקאי על דלי שיש בו יין עיי"ש ודוק:
ולפי שיטת הר"ש א"ש דברי הירושלמי פרק אין דורשין הלכה ה' ר' בא ממל בעא קומי כו' מה בין אדם טהור לחטאת לכלי ריקן טהור לחטאת א"ל ואסף איש טהור מה ת"ל איש אלא ליתן טהרה מעולה לאיש לעשותו כמי חטאת ואפר חטאת, ולפ"ז יתכן דקאי על משנה דשם ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו, וזה דפריך מדוע באדם הטהור לחטאת אם נטמא מקצתו נטמא כולו ואין מונין לחטאת שאפילו הן מאה כמפורש בפרה ומדוע בכלי הטהור לחטאת אם נטמאו אחוריו לא נטמאו כולו, וע"ז אמר איש טהור שבאיש צריך טהרה יותר, והצריכו טהרה כמו מי חטאת ואפר חטאת דאם נטמא אחוריו נטמא כולו ואין מונין לחטאת, ונכון. עוד שם ר' יסא בשם רשב"ל היסט שטיהרתי לך בשרץ טמאתי לך כאן, זהו מה ששנינו בתוספתא ופסקה רבינו וכן אם הסיט אחד השרץ כו' ה"ז טמא לחטאת וזה שאמר שהוא מוכרח להיות טהור אף מטומאת היסט בשרץ וש"ז דאינם מטמאים רק במגע, וכמו בדברים שמטמאים את האדם במשא, אבל בכלי של מי חטאת שהסיט את השרץ טהור אף לחטאת דלא מצאנו בו כלל טומאת משא בשום מקום וע"ז הצריך הכתוב טהרה יותר באיש ודוק. אולם ריש הסוגיא שם תמוה מאוד, דמשמע שם דמפלפל תמן דהאוסף הוא מטמא הכלי שאוסף בו והכלי חוזר ומטמא לו ונמצא אינו טהור לחטאת וזה פלא גדול, ועיין תוס' פסחים (דף ס"ט) ד"ה שמא יעבירנו, ועיין ירושלמי יומא פרק שני שעירי הלכה ו' כהדא אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו, ועיין ר"ש פ"ח סוף משנה ב' דברים נמרצים ודוק: