לקטו לחטאת הרי הן כנלקט לעצים כו'.
משנה פרק י"א לקטו לחטאת כמלקט לאוכלין כו'. וצ"ע מהא דבירושלמי פרק קמא דערלה בעי באתרוג שנטע למצותו מי מיקרי נטעו לפירות או כנטעו לקורות, דלכאורה דומה למשנתינו ופליגי בה תנאי ויש ליישב ודוק, ובפרט לפמש"כ במק"א דאתרוג בעי שיהא בו היתר אכילה לפיכך חשוב כנוטע לאכול הפרי דלכם כתיב שיהא בו היתר אכילה ופרשתי בזה דברי הירושלמי שם ועיין מש"כ בהלכות לולב, וכן גבי מנורה דממשקה ישראל, משא"כ גבי אזוב דלא בעי שיהא בו היתר אכילה להזייה ושל אשירה פסול משום דמכתת שיעורה או משום דמצות ליהנות ניתנו לכן חשוב כלקטו לעצים ודוק:
ובזה מיושב מה דסתם רבינו בהלכות שמיטה פ"ח דבלולב אין קדושת שביעית ולא מפליג בין אם ששית שנכנס לשביעית או בשביעית שנכנס לשמינית דחנטה דיליה הוי בשביעית ואפ"ה הוי כעצים דעלמא, משום דבלולב שלקטו ליקח אותו למצוה הוי ממש פלוגתא דמשנתינו ואנן קיי"ל לקטו למצוה הוי כמלקט לעצים ואין בו קדושת שביעית, ופלפול הגמרא אזלא לר' מאיר דסתם משנה כמותו והוי כמלקט לאוכלים ודוק: