1
מי חטאת ששקלן במשקל אם הסיח דעתו פסולין כו'.
הנה גירסת רבינו בגיטין לא קשיא הא בגופן הא בכנגדן, [פירוש בגופן ששקל את המים במשקלות, בכנגדן ששקל בהן דברים אחרים לידע מהן משקל דברים אחרים שא"כ הרי הן כמשקל ואינם למשמרת] [בכנגדן] מעשה קא עביד בהו כו' בד"א נמי לחייב, שכיון שיודע מהן המשקל רק שקל בהן דברים אחרים ועשה מעשה שהכניסן בכף מאזנים או דמה שהוגבה הכף השניה ואותן ירדו למטה הוי מעשה, אלא אידי ואידי [בגופן] ול"ק הא דאסח דעתיה הא דלא אסח דעתיה וכיון דבלא היסח הדעת לא מיפסלי, תו לא עשה מעשה כיון שלא מיפסלי רק משום היסח הדעת א"כ הגורם הפסול הוא רק מחשבה ולא מעשה וזה העדר השמירה ואינו חשיב מזיק ודוק: