ואמר הנטען פרעתיך בפני פלוני ופלוני כו' אלא לברר דבריו כו':
ראה מש"כ ההמ"ג, ובהך סוגיא שהביא שם מפרק גט פשוט דף ק"ע דרב יצחק בר יוסף הוי מסיק ביה זוזי בר' אבא אתא לקמיה דר' יצחק נפחא אמר ליה פרעתיך בפני פלוני ופלוני כו', ולפלא כי רב יצחק בר יוסף יתבענו מה דפרע ליה, וצריך לומר דהוי טענו בטענת שמא. אך אם התובע טוען שמא לא פרעתני והנתבע טוען ברי פרעתיך לית דינא ולית דיינא דהנתבע פטור, ומאי שקיל וטרי אם מהימן, וצריך לומר דר' אבא הוי טעין שפרעו תוך זמנו ואף דחזקה אין אדם פורע תוך זמנו, הני מילי כשטוענו ברי, אבל אם התובע טוענו שמא מהימן לומר פרעתיך תו"ז כמש"כ הסמ"ע בשם המרדכי סימן ע"ח, ומוכח דלמ"ד המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים לא הוי מהימן לומר פרעתיך תוך זמנו, א"כ מוכחא מיניה דאם טוען חבירו בשטר והלה משיב פרעתיך תוך זמנו כיון דצריך לפורעו בעדים אף שהמלוה טוען שמא שאינו יודע אם פרעו חייב לשלם, וטעמא דחזקת ממון דמסייע להטוען ברי איכא נגדו חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו ותו לא מועיל טענת ברי לאורועי שטרא ושפיר צריך לשלם, ולזה אמר דצריך לברר, ואע"ג דאמרו בשבועות דמי שטען שפרע בפני פלוני ופלוני ובאו ואמרו להד"ם אמרינן דהוי מילתא דלא רמיא אדעתייהו ולא דכירי אינשי, הא לא שייך כאן דכיון דפרע תוך זמנו הוי ליה למידכר בפני מי פרע, שמא יתבענו המלוה תו"ז ואז לא יהיה נאמן לומר פרעתיך בעדים אם לא יביא עדיו לב"ד ויעידו, לכן בכה"ג הויא מילתא דרמיא אדעתיה וצריך לברר ואם לא ברר הפסיד, וזה דרך חדש בשמועה דלא כמו שפירשו הקדמונים: