1
אבל חנוני שנשבע על פנקסו אינו נשבע ונוטל כו' שאין לקטן בזה הנייה שהרי חייב ליתן לפועליו כו':
סתם בזה דלא כרבו בחידושיו לשבועות דכתב כיון דבעידנא דיהיב הוי הנאה לקטן דלפועל דיליה קא יהיב תו נשבע ונוטל מן הקטן, ודעת רבינו בזה, דאם הוי יהיב בסהדי הלא לא הוי מצי לאשתבועי הפועל וליטול, רק טענתו משום דלא אמר ליה בסהדי הב ליה כדאמר ריש פ"ק דב"מ, ובקטן דלא שייך זה דמשום דלא יהיב ליה בסהדי בזה לא הגיע הנייה לקטן ולאו בר חיובא דיתחייב על נתינתו בלא סהדי ולכן אינו נוטל ודוק: