1
ועל כולן נשבע שבועת היסת אם הי[ת]ה שם טענת ודאי חוץ מן ההקדשות כו':
דעת רבינו דכמו שאמרו גבי שבועת השומרין דעיקרו על הספק דבהקדשות נשבעין כן ה"ה גבי טענת ודאי דנשבעין מהתקנה שבועת המשנה שלא יזלזלו כו', ודחיקא ליה לחלק דדוקא בשומר משום שאינו טוענו ודאי חששו טפי כדי שלא יזלזלו. ומשמע מדברי רבינו דאף בכופר הכל דבהדיוט אינו נשבע מן התורה נשבע בהקדש בנק"ח ועדיף טפי והכל כדי שלא יזלזלו, ובתשובת הרי"ף סימן צ"ז משמע דפליג וסבר דבהקדש ליכא שבועת היסת ופטור לגמרי, אולי משום דאין תובע ורק בשומרין דלא בעי טענה משתבע, ובאמת הוא מחלוקת בירושלמי אם גזבר כבעלים (חלה פרק א' הלכה ה') ויעוין לעיל פרק ג' ממכירה בההמ"ג הלכה ט' בשם רשב"א ויעוין דברי אמת קונטרס קנינין סימן א' ואכמ"ל: