הביא המערער עדים וכו':
ראה במגיד שהביא הגמרא ב"ב (דף לב), ושם בתוספות ד"ה והלכתא וצריך כו' ולחלק בין ספיקא דתרי ותרי לספיקא דדינא כו' אבל הכא דמספקא לן דינא כמאן לא שייך כו' אוקמה אחזקת מרא קמא, מעודי הייתי מפרש משום דחזקת מ"ק הוי חזקה כמו בשאר איסורים דאזלו בתר חזקה, ואטו משום חזקה ישתנה הדין, אבל באמת לא ירדתי לעומקו, דאטו כאן הספק על הדין אם דבר זה קונה או לא וכיו"ב בספיקות המתהוים בהלכה, אבל כאן הספק אם מכר לו השדה בשטר או לא, אם משקר או לא, ואטו משום דפליגי אמוראי אם סמכינן על הוכחה דאינו משקר משום מיגו גרוע הלא הספק הוא ספק במציאות, ובשו"ת רעק"א סימן ל"ז כתב ג"כ כזה, והוא תמוה, ובאמת הכוונה מובן אחר, דבתרי ותרי הסברות שקולות וידעינן דהמאזנים מעוין, אבל כאן לא ידענא אם הסברות שקולות דאימור שפיר אמר רבה דמיגו הוי הוכחה אלומה ועצומה דקושטא אמר דשטרא הוי ליה ואין המאזנים מעוין לכן לא עבדין מעשה להוציא מיד המוחזק השתא בה ודוק: