1
במד"א בשנטמא כו' שהנזיר מגלח עליהן אבל כו' שאין הנזיר מגלח עליהן כו'.
נ"ב גמרא מפורשת פרק כה"ג (דף נ"ג) אבל לא לנזיר ועושה פסח כו' ובהשגות ד"ה לא מצאתי לזה שורש. פירוש דקאי על מה דאמר רבינו לאחר שיזה ויטבול וע"ז לא מצא שורש, ובסוף דבריו צ"ל אין חייבין עליו כרת ולא קרבן אם לא הזה ולא טבל דין הוא שלא ידחה מפסחו כצ"ל, ומוכרח הוא לפי שיטתו לעיל דטבול יום שוחטין עליו אפילו כשהנזיר מגלח עליו א"כ בשאין הנזיר מגלח ע"כ שוחטין וזורקין קודם שטבל וז"ב ודוק: