כדרך שבארנו בשורו שהזיק שדין אחד הוא (כו') דרך ענבים של חבירו שמין לו (הזיקו) [היזקו]:
פירוש דמזיק בידו שמין נפקא ליה תמן מקרא מכה נפש בהמה ישלמנה ישלימנה, דבעלים מטפלין בנבילה וכמו נזקי ממון דאמר שם בצריכותא משום דבידים כו' ואין זה ענין לשואל שהביא ההמ"ג, ומש"כ רבינו דרך ענבים של חבירו הוא לרמז דברי הגמרא פרק יש נוחלין (דף קכו) לשלם לו דמי היזק ענביו, ונתבאר שם מפירוש רבו האבן מיגש שכיון שהוא תובע דמי היזק ענביו ואומר שלו היה עדיף כשהיו ענבים שהיה רוצה לאוכלן צמוקים, לכן השינוי ליין אינו שבח אצלו נעשית הדריכה כאילו אינם וכאילו עדיין המה ענבים, ולפיכך תועיל המחאה שאמר כשהיו ענבים שאינו מוותר בשאר חלק בכורה אף שחלק עמהן בשוה כשהן יין לכן אינו צריך לחדש מחאה אחרת ורבה פליג וסובר רבינו כרבה לכן לא הביאו בהלכות נחלות, אבל דא מוכח דעדיין ענביו המה והמה ברשותו כמו שהיו וצריך לשלם לו היזק ענביו אף שעומדין לדריכה מצי אמר לצמוקין הייתי רוצה כמש"כ האבן מיגש ודוק: