וכן ראובן שהיה נושה בשמעון כו' משלם המוחל מן היפה שבנכסיו:
הנה רבינו כתב ריש הלכה ז' כל הגורם להזיק כו' חייב לשלם מן היפה שבנכסיו כו', ויצא לו מדאמר בגמרא למעוטי מוסר ומפגל ומוסר הוי כדינא דגרמי ואפ"ה משלם ממיטב כדאמר בפ"ק אלא מוסר מ"ט לא תני, וכן פירשו רבוותא בתוספות דע"ז (דף עד) דהך למעוטי הוא רק דלא חשיב ליה אבל ההלכה דמשלמין ממיטב ואע"ג דמוסר חמור וכמוש"כ רבותינו בתוספות שם דאף למ"ד דלא דיינינן דינא דגרמי מוסר חייב משום קנסא, בכ"ז לענין מיטב לא מסתברא לחלק, ועוד חזינן בפרק השוכר את האומנין (דף עז) ראב"א אמר אפילו תימא מעדית דנכסיו סתם מאן דזבין ארעא באלפא זוזי כו' והוי כניזוק ותנן הנזיקין שמין להם בעידית כו', הרי דעל גרמי לחודא משלם ממיטב, אמנם כאן לענין מוחל שטר יש לפקפק דמקודם דהזיק לו היה ממון שלו באשרתא, דבעל חוב גבי בבינונית ועכשיו כי משלם ישלם מעידית, הן דאם הזיק שדה זיבורית של חבירו משלם ממיטב דממונו הוא דהזיק, אבל כאן דנחית לגוביינא ולא הוי גבי רק בבינונית איך יגבהו עכשיו מעידית דיו דישלם מבינונית כמו הבע"ח, ועיין תוספות (דף ה') ד"ה תחת וצ"ל כו', אולם יכול לומר בטוח אני כי הלוה היה עושה כפי הדין דצריך לשלם מעות ולא הוינא מטריחנא לב"ד, והיה נותן לי זוזי דמסיקנא ביה ואפסדת לי כיס מלא דינרים והוי כאילו השליך דינרים שלו לנהר דמשלם ממיטב, אבל בשורף שטר אם הלוה רוצה לפרוע לא הפסידו כלום, רק אם אינו רוצה לפרוע או שאין לו וצריך לגבות מלקוחות כיון דלגוביינא קא בעי א"כ אינו גובה רק משל בינונית ע"י ב"ד א"כ דיו עכשיו שישלם מן הבינונית כמו שהפסידו ולא ממיטב ודוק:
Loading...
7:10
1
Loading...