1
הורה עם ב"ד והוא בחלב כו' מביא פר לעצמו.
נ"ב אע"ג דבגמרא מבעי להו כיון דשוים בקרבנות מכל מקום לרבא דאמר אטו מקומות כו' כיון דקא מורי בתרי איסורי חטא בפני עצמו פשיטא ליה דאם האיסור הוא אחר מביא פר לעצמו ואזיל לטעמו בשגגת מעשה בהדיוט דאמר דמומר לאכול חלב ואכל דם לא הוי מומר לדם וכן קיי"ל כלישנא דמתני בשם רבא דחטאת חלב ששחטה על חטאת דם פסולה אלמא דבתרי איסורי תליא ואינן מצטרפין ואינו מתכפר עם הצבור והוי הוראה אחריתי ודוק:
2
בלח"מ. ונ"ל לתרץ וכו':
נ"ב תמוה מאוד יעו"ש: