הורה הכהן המשיח עם ב"ד כו'.
ירושלמי פ"א ה"ז ר"י ב"ר בון אמר שאילתא דכהן משיח מן הדא הוריית ב"ד גדול הוריית ב"ד קטן. הפירוש פשוט מאוד, דבהלכה ב' אמר על משנתינו דהורה כהן משיח בפ"ע ועשה בפ"ע מתכפר לו בפ"ע הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור הורו ב"ד והורה אחריהן והחליף פשיטא נעשית אצלו כעקירת הגוף. פירוש דהורו ב"ד לקיים מקצת ולבטל מקצת והורה אחריהן והחליף ואמר שמה שב"ד קיימו מקצת אותו המקצת הוא בטל ומה שב"ד בטלו קיים, פשיטא נעשה אצלו כעקירת כל הגוף שמה שב"ד מתירין נחשב כהיתר גם אצלו וכגון שטעה במצוה לשמוע דברי חכמים (ועיין הלכה א') וכיון שנשאו ונתנו והתירו זה אזיל אחריהן והוי כעקירת כל הגוף אצלו כן נ"ל. אלא הורה הוא תחלה והורו ב"ד אחריו והחליפו אפילו כן נעשה אצלו כעקירת כל הגוף כו', ודא מבעי שאם הורה הוא תחלה וב"ד הורו אחריו להיפך אם נחשב הוראתו עכשיו בתר דהורו ב"ד כעקירת כל הגוף ומיפטר פטור אם עשה עפ"י הוראתו עיי"ש. הורו ב"ד והורה אחריהן פשיטא אכל בהוראת ב"ד פטור אכל משחזרו בהן ב"ד חייב, פירוש אם הורה עם ב"ד כאחד רק חטאו שעשה הוא בפני עצמו שכבר חזרו בהן ב"ד דבכה"ג ביחיד חייב כשבה ושעירה גבי משיח מי חייב עיי"ש דמייתי דיוקי דמשנה רישא וסיפא סתרי אהדדי הילכך ליכא למשמע מיניה, לכן אמר דכן לר"י דשבט שעשה ע"פ הוריית ב"ד של אותו שבט מביאין פר העלם דבר א"כ נמי איכא למישאל הנך שאלות שהב"ד קטן של שבט הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת ואחרי זה הורו ב"ד הגדול והחליפו מה שקיימו בטלו ומה שביטלו קיימו מי נחשב לאותו שבט לעקירת כל הגוף שעל חד מקצת בטלו ועל אותו מקצת בטלו הב"ד הגדול ונשאו ונתנו הב"ד הגדול והתירו ותו פטורין אותו ב"ד אם עשה השבט שלהן על פיהן באותו מקצת שביטלו. וכן יש לשאול אם הורו ב"ד והורו ב"ד הגדול ג"כ כמוהם וחזרו ב"ד הגדול ואותו ב"ד של שבט עדיין לא חזרו ואכל השבט עפ"י הוראתן מי חייבין אותו שבט פר, וזה שאמר ששאילתא דכהן משיח יש לשאול כאן בהוריית ב"ד גדול בהוריית ב"ד קטן, ויותר נראה להגיה דצ"ל שאילתא דכהן משיח כן הדא הוריית ב"ד גדול הוריית ב"ד קטן. כנ"ל ברור בס"ד פירוש הירושלמי: