Ohr Sameach on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 15:3

בין בע"ז בין בשאר מצות כו'.
נ"ב כרבנן (בדף ז'). והנה בירושלמי פ"ב ה"ד רבי אומר מה עליה שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת כו' ולמה לא דריש רבי מעיני מעיני אר"ז כו', פירוש דרבי סבר בע"ז משיח בשגגת מעשה אר"י אין ידרוש כו' אף כאן מיתת ב"ד דבע"ז חייבין על זדונה מיתת ב"ד, ולית סופיה דרבי למידרש מעיני מעיני כו' מנן ליה היחיד והנשיא והמשיח שאינן חייבין רק על דבר שיש בזדונה כרת ולא מעיני מעיני אר"ח דלא כן מנן ליה עד שיורו לבטל מקצת כו' דלא כן מנ"ל הוריית ב"ד גדול כו' אמר ר' חנינא קומי ר' מנא ולית סיפא דרבי מידרש מעיני מעיני [וא"כ גז"ש דעליה למה לי] א"ל מה את בעית מרבי דרבי כדעתיה דר' אמר משיח בשגגת מעשה הוא ואין כתוב (זדון שגגה) ליחיד אלא בב"ד בלבד. וט"ס נפל וצ"ל ואין כתוב [גזירה שוה] ליחיד אלא בב"ד בלבד דסבר דמגז"ש דמעיני מעיני לא ילפינן רק בב"ד ששם כתוב מעיני ותו לא מצית למילף מזה דדבר שחייבין עליה כרת כיון דעו"ז אית בה מיתה ולא מצית לתרץ כמו שתירץ לעיל (ובירושלמי כאן נשמט ועיקרו ביבמות) ריב"ח מקום שיצאת ע"ז ללמד על מחוייבין כרת לא יצא עמם אלא כרת בלבד אבל מיתה ממקום אחר באת וא"כ בציבור לא כתיבא תמן כרת ואיך נילוף בגז"ש לזדונו כרת וכמו דסבר דמשיח בשגגת מעשה דעליה לא קאי גז"ש דמעיני מעיני וזה ברור בס"ד: