יראה לי שאלו החייבים קרבן מספק אינן מביאין קרבן שמא יכניסו חולין לעזרה כו'.
מפורש כדברי רבינו בתוספתא כריתות פ"ב המביא חטאתו ושחטה ספק נזרק הדם ספק לא נזרק יצא ואינו מביא אשם תלוי אם היה מחוסרי כפרה ספק חשיכה ספק לא חשיכה ה"ז מביא חטאת עוף ספק. ופירושו לדעת רבינו דאימת מחייב אשם תלוי כגון אם ספק שחטא דאז בעי למייתי אשם תלוי להגן עליו אבל אם ודאי שחטא רק ספק אם כפר פשוט דאינו מביא אשם תלוי, וכן אזלא לפום זה כולה שמועה דהוריות (דף ד') גבי משל דסומכוס, אבל חטאת העוף מביא בספק גם אם נזרק דם חטאתו ודוקא מחו"כ לבדו מביא חטאת העוף אבל שאר חייבי עולה ויורד לא (ובחדושי הארכתי ע"ד פלפול אבל זה פשוט), אמנם מצאנו לנזיר טמא שמביא על הספק יעויין פ"ט מהלכות נזירות וטעמו דדין מחוסר כפורים יש לו דאסור ביין ובתגלחת וראב"י חשיב ליה בהנך דמחוסרי כפרה, וכן מצאנו בירושלמי סוטה פ"ב גבי מחוסרי כפרה מפרישין שלא מדעתן שכן אדם מביא על בניו הקטנים ואמר אפילו הקפת נזירות פירוש שמביא קרבנות נזיר שלא מדעתן ופריך מעכבא הוא מלאכול בזבחים בתמיה ומשני מכיון שהיא מנוולת והוא מעוכב מלשמוח כו', וכן נראה דמביא אדם קרבן נזיר על בנו הקטן בשהדירו אביו לר"י דאמר הלכה בנזיר, וכולה שמועה דשילהי כריתות דפריך ספק יולדת שעבר עליה יוהכ"פ ספק נזיר שעבר עליו יוהכ"פ ספק מצורע כו' ומשני לכל חטאתם ולא לטומאתם, וכן למיחל נזירות דטהרה למשריא בקדשים, מוכח דלא מצאנו חטאת העוף על הספק רק בהנך מילי לא בשארי מחוייבי קרבן עולה ויורד דאינן מביאין על הספק חטאת העוף ודו"ק:
והא דתני בתמורה (דף י') מלבד אשר תשיג ידו שהפרישו לו אחרים למאי כו' לענין כפרה פשיטא דמכפר ליה, ולפ"ז לוקמא בהפרישו אחרים עליו שלא מדעתו, ונראה דהא נמי פשיטא ליה דמתכפר מדמביא קרבן על בנו קטן שהדירו אביו. ולפ"ז אדרבא יש לפרש מה דמשני הגמרא לעולם לענין כפרה ודקא קשיא לך מתנה דקא יהבין ליה אי לאו דרבי רחמנא כו' הו"א גזה"כ מדידיה הוא דמכפר מדאחרים לא פירוש שלא מדעתו דלא ידענא מדמביא על קרבן בנו קטן דשאני אביו שכן מגלח על מעות אביו סתומין לכן קמ"ל קרא אשר תשיג יד הנודר לשהפרישו אחרים שלא מדעתו:
אולם נראה דינא דרבינו מושכל בטעמו, דכבר בארנו במק"א דחטאת העוף אין ספיקו לבד מחייבו בחטאת כמו אשם תלוי דשם אם יתודע שחטא צריך להביא חטאתו ממין אחר כשבה או שעירה והבאתו הוא חיוב בפני עצמו להגן מן היסורים כ"ז שלא נודע, אבל חטאת העוף מביא על הספק שמא הוא חייב ואם נודע לו שחייב אינו צריך להביאו שכבר הביאו וכל הבאתו בספק אינו רק להוציא מחיובו אם הוא ודאי מחוייב בחטאת, ועפ"ז פרשתי כל הסוגיא דנזיר (דף כ"ט) בחידושי, וא"כ בהנך מחוסרי כפרה שפיר אם הביאה מתחלה חטאת עוף על הספק ואח"כ נודע שילדה אינה צריכה להביא קרבן שני כמפורש בפסקי תוס' כריתות וטעמו משום דלא בעי ידיעה בתחלה במחוסרי כפרה לכולי עלמא כמבואר (דף ז') מודה רבי יוסי במחוסרי כפרה וא"כ אם מביאין מספק תו אחר זה כשנתוודע שהן חייבין אינן צריכין להביא שכבר הביאו ולכך חלה חיוב ההבאה בספק משום דהיא יוצאת הודאי דתו אינו צריך להביא כשנתוודע להן בודאי, אבל בהנך דבעי ידיעה דכתיב אם הודע לו חטאתו בודאי דאינו מביא כיון שאם חייב אינו יוצא ידי קרבנו בזה דכשיודע לו צריך להביא אחר ועל הספק גופיה לא שייך דיביא כיון שבעצמותו אינו קרבן כאשם תלוי רק דמספק מייתי, ולפ"ז מוכרח דבשאר קרבנות עולה ויורד מספק לא מביא חטאת עוף כיון דבעי ידיעה בתחלה או נודע אליו חטאתו, אבל בנזיר דמצאנו דמביאין שני אנשים נזירים קרבן טומאה בשותפות ומתני אם אתה טמא קרבן טומאה שלך כו' יעוין הלכות נזירות פ"ט הי"ד וע"כ דלא בעי ידיעה דאל"ה איך מצי מתני שניהן וכדמפרש טעמא דר"י בפ"ק דכריתות (דף ז') דמשום דבעי ידיעה בתחלה לא מצי מתני יעוי"ש, וכיון דלא בעי ידיעה מביא חטאת עוף על הספק, ומיושב מה דבגיטין (דף כ"ח) מוקי הך דהשולח ממדינת הים בחטאת עוף דמיירי מחייבי קרבן עולה ויורד דלא מביא על הספק ועיין תוס' שם ודוק:
ונראה לי ראיה עצומה לסברת רבינו מתוספתא תמורה פ"א אלו דברים שבין עופות לבהמה כו' ויש מהן חטאת העוף הבא על הספק, ואח"כ חשיב ואלו דברים שבין עופות למנחות שהעופות באין בשותפות ומתירין מחוסרי כפרה כו' ולא חשיב שיש מהן חטאת העוף הבא על הספק משא"כ במנחות שמנחת חוטא שקרויה חטאת אינה באה על הספק שהיא אינה טעונה שמן ולבונה ומנחות כולהו טעונין שמן ולבונה, אולם כפי דעת רבינו א"ש כיון דאין חטאת עוף בא על ספק רק במחוסרי כפרה וזה כבר חשב דמנחות אינם במחוסרי כפרה תו לא משכחת בהן בא על הספק כלל ולכן לא צריך למיתני כלל ודוק. ותוספתא זו הובאה בגמרא מנחות (דף ה') בקוצר יעוי"ש:
Loading...
11:2
1
Loading...