המלך וכהן משיח מביאין קרבנן כו'.
עיין השגות. והנה הלח"מ טרח למצוא טעם לראב"ד שפסק דכה"ג פטור מטומ"ק, והוא סתם משנה פרה פי"ב משנה ז' דפטור, וכן אזלא סתמא דגמרא בכריתות (דף כ"ו) כהנך דפטרי בנשיא בשמיעת הקול יעו"ש ודוק:
והנה במשנה דהוריות (דף ט') על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כ"ג משוח חייב על טומאת מקו"ק דברי ר' שמעון. ולכאורה לשון המשנה אינו מדוקדק דנשיא אינו חייב על שמיעת הקול כדאמר ר"ש בהדיא בברייתא לפי שהמלך לא מעיד ולא מעידין אותו. אמנם פשוט דר' שמעון לטעמיה דסבר לקמן בחטאו עד שלא נתמנו ונתמנו דאם נודע להם אחר המינוי דפטורין לפי שאין החטא והידיעה שוין לכן אינו יכול להביא לא פר ושעיר ולא כשבה ושעירה כדמפרש כתובות (דף מ"ה) וכאן (דף ג') ובירושלמי, ובאופן זה הנשיא חייב על שמיעת קול שאם נשבע כשהיה הדיוט ונתמנה חייב אעפ"י שדין משוח יש לו לענין חיוב קרבנות לפטור לגמרי ודאי גבי שמיעת קול שלא נשתנה דינו שאילו היה יכול להיות אצלו הלא היה חייב קרבן כדין הדיוט, רק שמיעת קול אי אפשר להמצא אצלו ואינו במציאות אבל לא השתנות בחיוב הקרבן לכן כי נתמנה בנתיים אחרי שכבר נתחייב בקרבן ודאי דלא מיפטר, לכן לא סילק מכללא רק משיח בטומאת מקדש וקדשיו שהוא בעצם פטור ואם נתמנה אחר חטאו ונודע לו ודאי דמיפטר הואיל ובשעת ידיעה כבר באה שעת הפטור, ובברייתא אמר שבשעה שהוא נשיא לא נתחייב בשמיעת קול וברור:
ובזה מיושב דברי הירושלמי על משנה זו. כיני מתניתא אלא שאין כה"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל [דבזה לאו ר"ש לחודיה פוטר אותו דהוא הדין ר"ע פוטר את משיח] והנשיא על שמיעת קול דברי ר"ש דבהא דמחייבו על שמיעת הקול במשנתינו הוא רק כר"ש דאם חטא כשהיה הדיוט ונתמנה ונודע לו אחרי המינוי חייב ואין זה רק לר"ש, אבל לרבנן בדינא כזה הלא בכולן דינן כהדיוטות דבתר שעת החטא אזלי ובחטאו כשהן מנוין תו לא משכחת שמיעת הקול בנשיא ומשנתינו סתם דנשיא חייב על שמיעת הקול ודוק:
אמנם טעם רבינו דאין הלכה כסתם משנה דפרה דשם תני אלא שאין כה"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו וזה גם לר"ש ליתא דאיהו פטר אותו מונכרתה מתוך הקהל שחטאו שוה לקהל בהעלם דבר וזה ליתא רק בכהן משיח לא במרובה בגדים שחייב בשגגות מעשה ורק אתיא משנה דפרה כרע"ק דפטר מזה קרבן אהרן כו' דזה גם במרובה בגדים איכא. והא דתני ר"ש בהוריות (דף י"ב) דכולן נוהגין במרובה בגדים לאו דוקא דאיהו חייב בטומ"ק ולא נקיט חוץ מטומ"ק משום דבדלי דלות אינו מביא גם מרובה בבגדים ודוק: