Ohr Sameach on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13

עשיר שהפריש קן למכרה וליקח בדמיה כו' והעני יביא קן זו כו' שהיא נדחת כו'.
פירוש משום דאין לעוף פדיון ואיך הוי קדושת דמים לכן מיירי שהפריש למכירה, ורש"י פירש משום דכיון דלא נראה להקרבה מעולם לא חל עליו קדושת הגוף שפיר נפדה. ולכאורה משמע כשיטת רש"י מהא דשקיל וטרי אם שלא בשעת הפרשה ובשעת לקיחה נקבעו הקנין ומייתי ראי' מברייתא ומגיה ואמר תני ואח"כ לקח, והך סוגיא איתא ביומא (דף מ"א) ופריך תמן והא אין פדיון לעוף אר"פ כגון שלקח פרידה אחת, ובכריתות דשם העיקר ליכא הך קושיא, ולפירש"י יתכן לומר דצריך להבין דמאי פריך והא אין פדיון לעוף והא אין קדוה"ג חל על חטאת העוף שאינו ראוי להקריב בעת שקנהו שהיה אז עשיר, אך ז"א דתמן לר' אלעזר אר"א דמטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני לא יצא בדיעבד א"כ לא חזי להקרבה למידי ולכן לא חל עליה קדוה"ג, אבל כאן לר' חגא אר"י דסבר דעשיר שהביא קרבן עני יצא בדיעבד אם הקריבו וראוי להקריב החטאת עוף על גבי מזבח ולכך נחתא ביה קדושת הגוף דהא ראוי להקרבה בדיעבד, וכיון שכן תו כי לא מקריבו אחר זה דאנן לא שביקין ליה לאקרובי חטאת עוף כיון דהוא עשיר תו אין פדיון לעוף אף אם יחסר ממנו אבר. ומעתה נתבונן דהא רבא בפרק כל הזבחים אמר השתא דאמור רבנן לא נקריב אם עבר והקריב לא מרצי וטעמא משום דחוי יעו"ש, א"כ כיון שלכתחלה לא יקריב עשיר קרבן עני תו אם עבר והקריבו צריך להיות דחוי והא דיצא על כרחין או דלא ידע שאסור להקריב קרבן עני או דנתעשר ולא ידע שהוא עשיר וכיו"ב דלא ידע מהאיסור וכשהפריש היה עומד להקרבה בלא דעת המפריש, אבל היכי דידע דצריך להביא קרבן עשיר והפריש קרבן עני הלא ראוי להיות דחוי וכיון דיהיה דחוי הלא לא יהא ראוי לקדוה"ג דאינו ראוי להקרבה למזבח לא הוא ולא דמיו דאין פדיון לעוף ולכן לא נחתא ביה רק קדושת דמים ושפיר מצי פריק ליה, רק דבכריתות אזיל לר' אושעיא דסבר דבע"ח נדחין לכן לא פריך, אבל כאן קאי למ"ד בע"ח אינן נדחין פריך שפיר כיון דראוי להקרבה בדיעבד ותו נחתא ביה קדוה"ג ואמאי מצי פריק ליה הא אין פדיון לעופות. ובעיקר סברת רש"י, הנה בתמורה (דף י"ז) מפורש בשם שמואל במקדיש טריפה דעושה קדושה למות יעו"ש ור"א דפליג לא בזה פליג רק טעמו משום דסובר דטריפה הוי בכלל בהמה הטמאה דאפילו תמורה לא חלה, ועיין ירושלמי פרק שני שעירי ה"א ויש אדם מגריל למיתה יעו"ש ומכ"ז דברי רש"י צ"ע. וכן משמע מהא דבני יונה שעבר זמנן כי הפריש כשעבר זמנם בכ"ז אין בהם מעילה משום דאינן ראוין לפדיון יעו"ש היטב ודוק: