אעפ"י שבכל כו' אבל כל ימי הטומאה אין עולין לו ממנין נזירותו.
משנתינו היא ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד כו'. וזה נראה מפירוש המשנה לרבינו פי"ח באהלות דפליגי ב"ש וב"ה לנזיר דב"ש אמרו בודקין ובית הלל אומרים אין בודקין בית הפרס דפירושו דב"ה אמרי דבית הפרס שהלך נזיר בו לא סותר ואינו מגלח וכמו דתניא במשנה דנזיר וכיון דאינו סותר רק שטמא וימי טומאתו לא עלו לו למנין נזירות ע"ז לא מהני בדיקה כמו דלא מהני לתרומה א"כ תו אין בודקין דלסתור לא בעי בדיקה ולטמא להצריך הזאה ג' וז' ושלא יעלו למנין לא מהני בדיקה דאף כי בדק חיישינן שמא הסיט בעצם כשעורה, אבל ב"ש אמרי דהעובר בבית הפרס בלא בדיקה סותר ומגלח תגלחת טומאה ולזה אמרו דע"י בדיקה הקילו דאינו סותר ותו סברי דע"י בדיקה טהור לגמרי ואינו צריך הזאה ג' וז' דאי אפשר לטהרו ע"י בדיקה לחצאין וגדולה מזו אמרו בפ"ג דחגיגה דבדק לפסחו אוכל בתרומה כש"כ הכא, ומשום זה לא תני זה בעדיות דאיכא לכל חד קולא וחומרא וכדברי ירושלמי ר"פ האשה שנפלו, ופשוט למעיין בפירוש המשנה לרבינו: