והרי זיקה נפלה על שתיהן, שתיהן חולצות ולא מתייבמות ואפילו היתה אחת מהן אסורה על היבם משום שנייה או מחייבי עשה או מחייבי לאוין הרי אלו חולצות ולא מתייבמות:
הנה בסוגיא דף כ"ח: קאמר ותתייבם כיון דמדאורייתא רמיא קמיה קא פגע באחות זקוקתו, וכן בפרק כיצד דף כ' אמר אחותה דמאן אילימא דאיסור מצוה כיון דמדאורייתא רמיא קמיה פגע באחות זקוקתו כו' משמע הא היכי דמה"ת לא חזיא ליבום תו אחותה כשהיא יבמתה מתייבמת, משום דאינה כאחות זקוקתו, אך בחייבי לאוין לשיטת הבבלי ג"כ מה"ת אתי עשה ודחי ל"ת ומדאורייתא רמיא קמיה, הא אלמנה מן הנשואין לכה"ג שאין עשה דוחה ל"ת ועשה ואם בעלו לא קנו, הרי מדאורייתא לא רמיא קמיה אפשר דבכה"ג שפיר אחותה מתייבמת, אע"ג דזקוקה לחליצה בכ"ז כיון דביאת יבמה ליכא בה באופן שיקנה אותה דלהוי סגי לה בגט בלא חליצה אינה אחות זקוקה. אך נתבונן דלמ"ד אין זיקה קא מפרש הגמרא דלכן אחיות יבמות אינן מתיבמות, משום ביטול מצות יבמין, א"כ גם הכא שייך ביטול מצות יבמין דקא מבטל מצות חליצה מן אחותה שהיא אלמנה מן הנשואין לכה"ג המייבם ובשתי אחיות שנפלו לפני שני יבמין, משום ספק ביטול מצות יבמין שמא ימות אחיו, ונמצאת זקוקה לפניו, ותהיה פטורה מן החליצה אף למאי דקיי"ל דאף אם כנס את אחותה ג"כ צריכה חליצה ודלא כשיטת הר"י בתוספות, וכן סתם רבינו לקמן הלכה ח', מ"מ איכא ביטול מצות יבמין דמה"ת פטורה מחליצה אם נשא אחותה אפילו כשקדשה אחרי שמת אחיו וכמו דאמר בפ"ק בשילהי סוגיא דעליה אלא כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי פירוש דכה"ג פטורה מן החליצה ומן היבום, ואעפ"י שמדרבנן צריכה חליצה להנשא בשוק בכ"ז חשיב זה ביטול מצות יבמין, וצ"ע על הרשב"א ז"ל בדבריו הארוכים בדף מ"א שהקשה זה ונדחק דלמ"ד אין זיקה קאמר הגמרא משום ביטול מצות יבמין ובכה"ג לדידיה פטורה גם מן החליצה ולא כר' יהודה בן בתירא, ואין צורך. אולם בכ"ז איכא נפ"מ אם היתה האלמנה מן הנשואין הראשונה לנפילה ואח"כ נפלה אחותה מן האירוסין מאחיו השני, דאם נאמר דלא הוי אחות זקוקה רק משום ביטול מצות יבמין, א"כ בכה"ג מותר אם מתה הראשונה אז מותר בשניה, ולא אמרינן דהוי יבמה שנאסרה בשעת נפילה, וכמו דסובר רב לפירוש ר"ח משום דסובר אין זיקה יעו"ש בתוספות, ובזה לא אשכחן מאן דפליג עליה דר' יוחנן פליג משום דסובר יש זיקה, וקצת סעד דבכה"ג כיון דליבום לא רמיא קמיה תו לא הוי אחותה אחות זקוקה, ממה שכתבו רבנן בתוספות לקמן דף מ"ד. ד"ה אלמה לא כו' וי"ל דמשכחת לה כגון שהערוה היא מחייבי עשה או ל"ת ועשה לכל האחין דלאו בת יבום וצרה שריא, אלמא דאע"ג דכתבה התורה לפום ס"ד דבית אחד בונה וכי איכא שני בתים אינו בונה כלל, בכ"ז היכי דבית אחד הוי ל"ת ועשה תו לא רמיא קמיה רק חדא היינו צרתה וה"נ, וזה סעד נכון, אולם לפ"ז יהיה אם נפלה לפניו חייבי לאוין ועשה ומתה יהא מותר בקרובותיה וזה לא שמענו, וכן סתם משניות מורה דזקוקה קמיה, ועיין בקונטרס זיקה תמצא סתירה לזה משיטת ירושלמי ואכמ"ל ודוק:
Loading...
7:1
1
Loading...