ולא עוד כו' אחר שמת הנשוי נכרית כו':
הנה לפ"ז נראה דאם היה להנשוי אחות אשתו עוד אשה נכרית ומת האח השלישי שהיה נשוי נכרית לבד, וגרש בעל האחות את אחות אשתו ואחר כך מת, נמצא דהנכרית שנפלה ליבום בעוד שלא גירש את האחות, אסורה להתייבם וחולצת והנכרית שהיתה אשת הבעל האחות שריא וכמו שפירש רבינו הטעם שמפני שצרה בזיקה אינו ידוע וגזרו אבל איסור צרה בנשואין מידע ידעי, ולפי טעם השני שבאלפס יתכן דגם השניה שהיא צרת אחות אשתו בנשואין אסורה מפני שהיתה צרה בזיקה לאותה נכרית שנפלה לפניו באיסור זיקה שבזיקה היא צרת אחות אשתו, אעפ"י שאחות אשתו גופא שהיא הערוה משום לתא דידה לא הוי מיתסר צרתה בנשואין כיון שגירש האחות קודם מיתתו, וסברת הרי"ף בטעם השני הוא, דכיון דמת חזינא כאילו בעת נפילה ראשונה מהנשוי נכרית בלבד, הוית קנויה במקצת לבעל האחות וזה המקצת אינה נופלת ליבום לבעל האחות החי. וא"כ מה שנשארה קנויה במקצת להיבם מנפילה ראשונה כיון שאין כולה לפנים נידון משום ערוה, וא"כ לפ"ז גם הנכרית שנפלה לפניו מהאח בעל האחות אף שגירש את האחות הוי כצרת ערוה בזיקה שהיא צרתה של זו שנפלה לפניו באיסור זיקה, משא"כ לטעם הראשון שכתבו רבינו, והדברים ארוכים בפירוש השמועה, ויעוין ב"ש וביאורי הגר"א ואכ"מ להאריך ודוק: