מי שזנה עם אשה כו' אעפ"י שהוא בנו לענין ירושה ה"ז ספק לענין יבום, כשם שזינתה עם זה, כך זינתה עם אחר:
עיין ביאורי הגר"א, דרבא גופיה לא אמר בלא דיימא מעלמא דממזר לא הוי אבל שתוקי הוי, ולענין תרומה דרבנן שדינן בתר דידיה, ויעוין שב שמעתתא שמעתתא ב' פרק כ' שלענין ירושה נאמן מתורת יכיר ותליא בפלוגתא דאומר זה בני נאמן אם נאמנותו גם בנכסים שנפלו לו לאחר מיתה יעויין ברא"ש פרק יש נוחלין דף קל"ה וכמו שהובא לעיל בחידושי, ולפ"ז א"ש השמועה דגיטין דף מ"ג דבעי אם חצי עבד וחצי ב"ח יש לו קדושין. ופשיט מהך דתנן המית מי שחציו עבד כו' נותן חצי כופר ליורשיו וא"א לית ליה קדושין יורשין מנא ליה. וכבר תמהו תוספות דאיך תלי יורש בקדושין יעו"ש, ולפ"ז א"ש, דאם בלא קדושין אף אם יבוא על ממזרת ותהא מיוחדת לו כמו פלגש ג"כ חיישינן שמא זינתה עם אחר לשיטת רבינו, ובפרט דכיון דהוא עבד לא הוי יחודו יחוד דהאדון ימחה בידו והוי רק כמו זנות וא"כ ניחוש דאפקרה לגבי אחריני ועל כרחין דרק מתורת יכיר מהימן ונראה דעיקר הך דנאמן אדם על בנו ילפינן מבכורה, ובבכור בנתערבו בשעת לידה אינו בכור דיכיר כתיב ואף הרשאה לא מועיל בהן כמפורש בב"ב דף קכ"ז יעו"ש, וא"כ כאן דהולד הנולד חציו אזיל בתר אמו, וחציו הוי בנו ויורשו, והחציו השני אין לו חייס והוי כמו נתערבו חציו שהוא ולדו, וחציו שהוא אינו ולד שלו, ובכה"ג בבכור ליכא דין יכיר, הוא הדין דאינו נאמן להכירו ואינו נוטל רק מתורת מיגו דאי בעי יהיב במתנה, וכופר אינו משתלם רק לאחר מיתה וליכא מיגו. וא"ש מה דמשני שעשאו טריפה וסבר דמשלם מחיים ותו נאמן מתורת מיגו להוריש את מי שאומר שהם יורשין, ואם כי הוא חידוד אבל אינו רחוק לכן העליתיו על ספר ודוק:
Loading...
3:4
1
Loading...