או שבא עליה שכור שאינו מכיר כלום:
כתב ההמ"ג והוא שיגיע לשכרותו של לוט, וזהו שכתב ואינו מכיר כלום, ויפלא, דאם אמרו דשכור שהגיע לשכרותו של לוט הוי כשוטה ואין מקחו מקח כו' אבל אטו משום זה לא קנה ביבמה, הלא שוטה שבא על יבמתו תנן בירושלמי ריש פ' הבא ע"י תני ר' חייא אחד החרש ואחד השוטה שבעלו קנו ופטרו את הצרות, וכי אמר רבינו בשיכור דהוי דומה לישן דאינו מתכוין לביאה כלל וכנתכוין להטיח בכותל, וזה שדייק רבינו שאינו מכיר כלום ולא הזכיר כאן הגיע לשכרותו של לוט כאשר כתב בפ"ד מאישות ופרק כ"ט ממכירה, והמגיד השוה אותן וזה אינו כמו שנתבאר. והנה לקמן פ"ו כתב רבינו ואלו מיבמין ולא חולצין החרש והשוטה כו' ובוודאי כוון לפטור צרותיהן לשוק, ומש"כ וכשייבם החרש אינו מוציא לעולם הוא הדין שוטה רק דהרבותא הוא בחרש דהוא בר גירושין באשתו דידיה, וכן כי נפלה ליה מאחיו חרש וכן באם האשה חרשת הלא מתגרשת אחר היבום ומותרת לעלמא, לכן השמיענו דאם הוא חרש וזקוקה לו מאחיו פקח שנעשית א"א גמורה אינו יכול לגרשה, אבל בנשתטית ג"כ לא יוציא, ואם היא נפלה לפניו כשהוא שוטה ג"כ לא יוציא ואין זה רבותא כ"כ, וזה פשוט:
Loading...
2:4
1
Loading...