Ohr Sameach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 1:1

ומן התורה א"צ לקדש יבמתו שזו אשתו היא שהקנו אותה לו מן השמים וכו':
בשו"ת מהרי"ק שורש קל"ח כתב. ומה שאתה אומר דביאת יבמה לא מהניא מטעם קדושין, הנה דבר פשוט הוא דמהניא מטעם קדושין ואסר לה היבם בביאתו לכו"ע כמקדש, וכן מוכח בריש קדושין דבעי למילף שתהא אשה מתקדשת בביאה מיבמה כו' ואי אין קדושין תופסין ביבמה אפילו קדושי ביאה לא הו"מ למילף מינה עכ"ל. והנה מפורש בתוספות בשם רבינו תם להיפוך ז"ל בתוד"ה הכל מודים (בדף מ"ט), דאליבא דרב דאמר אין קדושין תופסין כו' דלא הוי ממזר וטעמא כו' שאין בה קדושין לכל אדם וליבם נמי לאו בת קדושין היא אלא ביאה הוא דאית בה כו', וסברתם מפורש בירושלמי קדושין פרק האומר הי"ב התיב ר' שמואל ב"א על ההיא תניא כו' הרי יבמה שזינתה אין לה עליו קדושין ולא על אחרים קדושין והולד כשר מפורש דביאת יבמה ליבם אין זה מדין קדושי ביאה, רק יתכן לומר דאם אין קדושין תופסין ביבמה לאיש זר, כן מה דקני היבם לה ע"י ביאתו לא הוי מדין קדושין רק מצות ביאה גורמת שתהא קנויה לו ולכן מועיל אפילו שניהן אנוסים דקדושין לא מיקרו רק אותן ששוללין התפיסת קדושין מאחרים וכמו דאמרו ריש פ' המגרש קדושי דשמעון לא אהנו יעו"ש היטב, אבל למ"ד קדושין תופסין בשומרת יבם אז יתכן דנכלל ענין קדושין גם בביאת יבם דשולל קדושי אחרים, ואע"ג דהואי אשת אחיו מ"מ הא כבר פקע איסורו אף בבא עליה באופן דלא קנאה כמו קטן ומעוברת כמו"ש תוספות ר"פ החולץ ד"ה תיגלי מילתא, ובפרט למ"ד דמאמר קונה מן התורה, אך ראייתו אינו מוכיח דזה נכלל בדחוי הגמרא מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת ואף בע"כ מהני ואין זה מדין קדושין רק מצוה וחוק דתי שע"י זה נעשית כאשתו לכ"ד, וכן מורה לשון רבינו פה ואכמ"ל. ויעוין רש"י יבמות (דף נ"ב) ד"ה נתן לה וכו' ודוק: