וכן אם נפלה לו יבמה אפילו חמשה אחין ומת אחד מהן כולן חוזרין:
בירושלמי ודכוותה אפילו בית אחד לחמשה אחין, תמן אין כל אחד ואחד ראוי לישב בו ברם הכא כל אחד ואחד ראוי ליבם, וזה כדאמר בתלמודין התם כל חד וחד קרינא ביה אשתו כו', והכוונה דכאן אם מייבם אחד בעל כרחן דאחים קנאה וא"צ גט מאחין משא"כ בבית וכרם לא מצי לדור לבדו דהן כולן שותפין ועיין רש"י קצת באופן אחר, וזה דמסיק בירושלמי מה דמי לה קידש אשה מעכשיו ולאחר י"ב חודש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו, וכוונתו להא דאמר בפרק ג' דקדושין ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפילו קדושי מאה תופסין בה ויעו"ש דסבר דהוי שיור כמו שרגא דליבני וכדאמר גם בתלמודין תמן ובכה"ג אם נתקדשה לחמשה בני אדם שצריכה גט מכולן ובלא גט אסורה לכל אחד והוי ככרם וכבית של חמשה בני אדם שצריך הקנאה מכולן אינן חוזרין, כן כאן אינן חוזרין ורבינו השמיט הדין בנתקדשה לחמשה משום דשם פסק דתנאי הוי יעו"ש ודוק: