ואומר להן בלשון הקודש:
בבלי יליף שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר כו' מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש, ובירושלמי למה בגין דכתיב ודבר הרי ק"ש דכתיב ודברת בם והיא נאמרת בכל לשון אלא בגין דכתיב בה אמירה, הרי פרשת וידוי מעשר נאמרת בכל לשון וכתיב בה אמירה ותלמודין לא מיחשיב זה לקושיא דילפינן מה שצריך לדבר אל העם ממשה דכתיב משה ידבר ששם פירוש אל העם, אבל תמן בק"ש הרי אומרים להשם יתברך ולפניו כל לשון שוה, וכן אמרו בדף ל"ג ברכת המזון בכל לשון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, ופירוש להשם צריך שיכוון לבו ובכל לשון, ועיין בתוס' שם כלומר מאחר שהברכה והשבח כלפי השכינה תוכל לברך בכל לשון שתרצה, ולכן אמרו בדף ל"ח נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם כו' והקשו בתוספות אימא נאמר להלן ואכלת ושבעת וברכת כו', וזה אינו, דכהנים מברכים להעם ואומרים להן, ילפינן מלוים שאמרו להעם לא כן ברכת המזון שהוא להשם יתברך ואצלו כל לשון שוה. וכזה לדעתי ביאור דברי הגמרא שם דף ל"ב דנין אמירה גרידתא מאמירה גרידתא ואין דנין אמירה גרידתא מעניה ואמירה, שהכוונה דבציבור שמדבר אל הציבור טפי מסתברא לומר בלשון הקודש המיוחד להציבור והמאחד האומה בזה, ולכן לא פריך על לוים נילף קול משבועת הפקדון דילפינן ממשה שהיה מדבר אל כל ישראל כמו הלוים לא כן בשבועת הפקדון וכ"ז ברור:
והנה בירושלמי אמר ר' חגי נאמר כאן הגשה ונאמר להלן הגשה ונגשו הכהנים בני לוי מה להלן בלשון הקודש כו' עד כאן כרע"ק [דאמר לשונות רבוין הן] כרי"ש [דאמר לשונות כפולין הן] כו' ואין לו מובן. והברור דט"ס נפל בירושלמי, משום דבפרק אלו נאמרין ה"ה ובכמה דוכתי אין מספר נקיט האי לישנא לכן שבשו הסופרים כאן, והעיקר דכוונתו אל הא דאמר בירושלמי פרק נושאין על האנוסה ה"א אתיא הנה מהנה זימה מזימה עד כאן כרע"ק כר' ישמעאל, ופירש בק"ע דסובר ר"י אין למדין למד מן הלמד דהוי דבר הלמד בגז"ש ואינו חוזר ומלמד בגז"ש לר' ישמעאל, וכמו שאמרו בפ"ק דקדושין ה"ב עבריה למדה מב"ח ועברי למד מעבריה נמצא למד מלמד עד כדון כר' עקיבא דאית ליה למד מן הלמד כר' ישמעאל דל"ל למד מן הלמד, והנה מלבד דר' ישמעאל סבר להירושלמי דאף בחולין אין למדין למד מן הלמד, כן סבר דגז"ש מגז"ש הוי למד מן הלמד וכמו דאמר בהנה הנה כו' ולא כדאמר בזבחים דאף בקדשים דנין גז"ש מגז"ש, וזה שאמר דלוים ילפינן קול קול ממשה ידבר כו' ומשוח מלחמה נגישה נגישה מלוים, א"כ הוי למד מן הלמד וזה לרע"ק, אבל לר' ישמעאל דסבר אין דנין למד מלמד מנ"ל ומשני נאמר כאן נגישה ונאמר להלן ונגש משה אל הערפל דהוי למד חדא, וזה ברור כי ט"ס נפל בירושלמי והועתק כן בתוספות ודוק:
Loading...
7:3
1
Loading...