Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 7:8

ספרה שבעה ימי נקיים ולא טבלה וכו':
הנה בזבה שספרה ז' נקיים ולא טבלה ואח"כ ראתה דם בשמיני אם סותרת מנינה נסתפקו בתוספות, והעלו דמסתברא דלאחר המנין אינו סותר, וכן נראה סעד לזה מהא דאמרו סוף פ"ק דכריתות דזב בעל שתי ראיות אם ראה ג' ראיות ביום שביעי אינו מביא קרבן דכל ראיה שסותרת אינה מביאה לידי קרבן כמו שביאר רבינו בהלכות מחוסרי כפרה, וטעמו פשוט דבשתי ראיות טמא ובשלשה מביא קרבן, הפירוש דיהא הטומאה עליו מהשתי ראיות אז מביא קרבן על השלישית. והנה זה דוקא כשטומאתו להצריך ז' נקיים בא מאותן ראיות שמצטרפות לחיוב הקרבן אבל אם הטומאה להצריכו ז' נקיים בא בלא אותן הראיות דאף אם ראה ראיה אחת סותר ואף באונס סותר, הרי דטומאתו להצריך ז' נקיים בא מהשתי ראיות הראשונות שכבר הצריכוהו עליהן לספור ז' נקיים ונסתר עכשיו ע"י ראיה חדא לטמאותו למפרע אינו מחייבו בקרבן, ואם נאמר דבזבה סותרת בטח בזב שראה ב' וספר שבעה ולא טבל אם יראה אח"כ סותר מנינו ונמצא דין זר דאף אם ראה בשמיני ג"כ סותר מנינו, ולכן אף אם ראה שלש ראיות בשמיני הוי ראיה שסותרת ואינה מחייבו בקרבן, ולפ"ז אמאי מחלק בין ליל שמיני ליום שביעי עדיפא הוה ליה להשמיענו דאם ראה שלש ראיות בשמיני כ"ז שלא טבל אינו מביא קרבן כיון דהוי ראיה הסותרת, וזה מוזר לא שמענו, לכן ברור דאף שלא טבל אינו סותר מנינו לכן מביא קרבן בראה בליל שמיני, וכיון שכן הוא הדין בזבה שלא טבלה אינה סותרת מנינה לאחר ספירת שבעה אף אם לא טבלה, אולם לדידן אין נפק"מ דעל טיפת דם כחרדל צריכה לישב ז' נקיים ודוק, אח"ז ראיתי בשמ"ק בש"ס ווילנא מש"כ בזה ונהניתי:
והנה בדם הבא שלא בהרגשה אם סותר בעי עיונא ונחלקו בתראי, ולכאורה משמע קצת דסותר, דאמרו בפרק המפלת, דהמפלת חתיכה כו' וא"ל טהורה ר' אליעזר אומר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה כו' היינו כו' וחכ"א אין זה דם נדה אלא דם חתיכה ת"ק נמי מטהר כו' ומסיק רבא דכו"ע אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה, ופירש השר מקוצי (עיין רא"ש) דהפירוש דהוי דם נדה רק דסברי דהא דמטהר רחמנא בשפופרת משום שאין דרכה של אשה לראות בשפופרת, וכן בחתיכה נמי אפילו פלי פלויי משום שאין דרכה של אשה לראות דם בענין זה ולא משום חציצה, והכא במקור מקומו טהור כו' דר"א מקור מקומו טמא כו', ולמה ליה למימר דפליגי בזה דלא נזכר פלוגתייהו בהאי, לוקמא דפליגי דר"א סובר דאע"ג דמיעטיה רחמנא בבשרה ולא בשפופרת ולא בחתיכה משום דאין דרכה של אשה לראות כך, מכל מקום סותר המנין של ז' נקיים ואזיל לטעמיה דסבר גבי זב דראיה באונס סותר אף שאינו גורם לטומאה ולא לקרבן ולדידיה אמרו לקמן (דף ל"ז) דלר"א אף דבר שאינו גורם סותר וגם דם קושי סותר בזיבה וכן סבר רבא דלידה סותר בזיבה יעו"ש לר"א דמוקי מתניתא כוותיה, לכן סבר כאן דרואה בשפופרת סותר בזיבה, ורבנן סברי דדבר שאינו גורם אינו סותר, ולכן אמרו אין זה דם נדה. פירוש דאינו סותר כלל ואזלי לטעמייהו, ומוכרח מזה דאע"ג דדרשינן ולא בשפופרת כו' מכ"מ סותר לכולי עלמא והרי בריש פ' הרואה כתם אמר דמבבשרה תרתי ש"מ הך דלא בשפיר והך דשלא בהרגשה טהורה, וכיון שהוכחנו דדם זה הבא בחתיכה ובשפופרת סותר כן הך דשלא בהרגשה דתרווייהו מחדא דרשא נפקא ותרווייהו בני חדא ביקתא הוי ודוק: