דרך כו' ובנות ישראל כו' לבדוק עצמם כו':
הנה שיטת רבינו להחמיר מאוד בבדיקה, ודעתו דלאחר תשמיש צריכות כל בנות ישראל בדיקה כמו ששנינו בפרק כל היד, דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה ואפילו לבעלה ובזמן דליכא טהרות. וזהו ששנינו בסוף פרק קמא אעפ"י שאמרו דיו שעתה צריכה להיות בודקת כו' וזהו על בדיקת שחרית וערבית דהוה לטהרות ומשמשות בעדים פירוש אחר תשמיש אחד לו ואחד לה וזהו לבעלה אחר תשמיש חוץ מן הנדה כו', ואפילו קטנה שלא הגיע זמנה לראות ג"כ בעיא בדיקה אחר תשמיש, אע"ג דמשנתנו דאעפ"י שאמרו דיה שעתה קאי רק איש לה וסת וד' נשים, וכמו רישא דצריכה להיות בודקת דלא קאי אקטנה שלא הגיע זמנה לראות כדאמרינן בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן, שאני כאן בבדיקה שלאחר תשמיש, וכמבואר בירושלמי על הך דבתולה שדמיה טהורין כיני מתניתא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, אלמא דאם אינה בתולה היינו לאחר שחיתה המכה, צריכה בדיקה לאחר תשמיש, ואולי כוונת ירושלמי הוא דמש"ה לא תנא ברישא חוץ מן בתולה שדמיה טהורין, דבקטנה שלא הגיע זמנה לראות עסקינן ותו לא בעי לעולם בדיקה כלל, והא דאמר שמואל ל"ש אלא בעסוקה בטהרות, היינו קודם תשמיש ומש"ה מציין מלתיה על הך דבשעה שעוברת לשמש ביתה, דמיגו דבעי בדיקה לטהרות כו'. פירוש דלאחר תשמיש צריכה בדיקה דחיישינן שמא מחמת מגע האצבע בפרוזדור וחמום שלה ראתה דם ותו מוכרחת ע"כ לבדוק קודם תשמיש לטהרות, דשמא תמצא טמאה אחר תשמיש ותטמא מעת לעת כל הטהרות למפרע או עד פקידה, לכן צריכה לבדוק קודם תשמיש ותו בעי בדיקה לבעלה, פירוש אף אם מפקידה ואילך לא נתעסקה בטהרות לא פלוג רבנן, או דאמר, מיגו דבעיא בדיקה לטהרות, פירוש קודם תשמיש משום טהרות בעיא בדיקה לבעלה, פירוש אף אם היא מעוברת וזקנה ומניקה שדיין שעתן ולא יטמאו הטהרות במה שתמצא טמאה אחר תשמיש, בכ"ז לא פלוג רבנן ובעי בדיקה לבעלה קודם תשמיש וזה ברור, ומחוור שמעתתא דלעיל דף ה' והא המשמשת קתני ופרש"י דחוק טובא בין בקושיא בין בפירוקא, אבל לשיטת רבינו נכון דמקשה על שמואל דאמר דבדיקה שלפני תשמיש אינו ממעט, וכוונת המשנה דרק בדיקה שלאחר תשמיש ממעטת, א"כ איך תני והמשמשת בעדים, מכלל דיש נשים דאינן משמשות בעדים, והא כל הנשים צריכות בדיקה אחר תשמיש, אלא ע"כ בבדיקה שלפני תשמיש מיירי דבאינה עסוקה בטהרות לא בעי בדיקה, ומשני תני ומשמשת בעדים הר"ז כפקידה, דכל אשה צריכה לבדוק עצמה אחר תשמיש, כן הבנתי מפירוש המשנה לרבינו יעו"ש:
והא דמקשה הראב"ד מהך דבעי אשה מהו שתבדוק עצמה כו' א"כ לבו נוקפו ופורש, אין הקושיא מהך דבעי מהו שתבדוק כשיעור וסת, דתמן הפירוש פשוט, דקאי אם צריכה לבדוק עצמה בתוך זמן שתבוא בעלה לידי חיוב, וכן מפורש בירושלמי פ"ב מהו שתהיה צריכה בדיקה בתוך כדי התיאום יעו"ש, והפירוש האמיתי יעוין בנועם ירושלמי, רק דכוונת הראב"ד להקשות על מה דמפרש דקודם תשמיש צנועות בודקות לבעלה דלטהרות כולן צריכה בדיקה לפני תשמיש, ומחוור שמעתתא דר' ינאי דאמר זהו עדן של צנועות קאי על מה ששנו לעיל בטהרות ובשעה שהיא עוברת לשמש ביתה ופריך שפיר תנא תני צריכות ואת תני צניעות. דלפירוש רש"י דשניהן לטהרות קא מיירי א"כ מאי פריך טפי מעל המשנה על ר' ינאי יאמר איהו לנפשיה במה דקרינן להו בפ"ב צנועות, וכן הוא בירושלמי פ"ב אמר ר' ינאי אף הראשונה נקראת צנועה, פירוש הך אשה שבודקת קודם תשמיש לטהרות ג"כ קרויה צנועה, ופריך תנינן צריכות בודקות ואת אמר הכין, וזה מורה כרבינו, וע"ז הקשה הראב"ד מרב יהודה שהשיב לר' זירא א"כ לבו נוקפו ופורש דאינה צריכה בדיקה לפני תשמיש וכמו דפירשו תוספות, וט"ס נפל בהשגות ראב"ד וצ"ל מנע את ר"ז שלא לבדוק לפני התשמיש, ומיהו לא קשיא כ"כ על רבינו דאפשר דבפני בעלה קאמר דאין לה לבדוק, דיפרש, אבל שלא בפני בעלה בודקת וכ"ז נכון:
אולם הך שמעתתא דלקמן פ"ב דב"ש אומרים צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש מיירי כפירוש הרשב"ם ולבעלה, דלאחר תשמיש צריכה בדיקה כשיטתו, ומיושב שפיר מה דאמר רב בדקה בעד ואבד, פירוש שבדקה אחר תשמיש, כאן שאבד צריכה בדיקה לפני תשמיש לבעלה דבכ"מ אינה צריכה, אבל לשיטת תוספות א"כ מיירי לטהרות, ואף אם לא אבד ג"כ צריכה בדיקה לפני תשמיש, והתוספות נדחקו בזה דמיירי כשרוצה לשמש מיד, ולשיטתם תמוה מאוד מאי פריך אילו איתא מי לא משמשה, הא א"כ לפרוך על כל בדיקה שלפני תשמיש דצריך לטהרות כיון שאינה בודקת העד עד למחר, אבל מה נעשה בהא דאמר רבא בועל ושונה כי תניא ההיא לטהרות ודברי הכסף משנה דחוקים, ולומר דמיירי באין לה וסת אכ"מ, אם לא דנימא, דאמר כי תניא ההיא פירוש הך דמחמיר ר' יהושע בן חנניה כב"ש שצריכין עדים חדשים דשמא תראה ט"ד כחרדל ותחפנה בש"ז אינו רק לטהרות, והא דמייתי תנ"ה בד"א לטהרות כו' פירוש דחזינן מיהא דלטהרות החמירו טפי חכמים אע"ג דתמן מיירי קודם תשמיש וכאן לאחר תשמיש ודוק בכ"ז: