נכרת הגיד למעלה מעטרה כקולמוס או כמרזב כשר:
נראה טעמו משום דרבא אמר כוותיה דרב הונא מסתברא האי שליט בה אוירא כו', אי משום גרידותא מידי דהוה אברזא דחביתא אמר ליה רבינא למרימר כו' בין כקולמוס בין כמרזב כשירה כו' ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי כו' וטעמא אמאי כשר כמרזב, מייתי ההוא עובדא דהוי במתא מחסיא שפייה מר בר"א כקולמוס ואכשריה, ולכן כשר אף אם הוא כמרזב מפני דרפואתו הוא פעולה בידי אדם לבד לשפייה ולחתוך הבשר מכל צד, וליטול עובי הדפנות ולעשות כמו קולמוס, ומה דאמר ואכשריה פירוש להוליד, וכיון שע"י זה יוליד תו כשר אף אם לא נחתך, והא דתניא ניקב פסול נסתם כשר כו' וזה פסול שחוזר להכשרו, משמע דכל זמן שלא נסתם פסול משוף שאף לאחר דמסרטין ליה כו' הלא הבשר צריך להתחבר ע"י הדם שיוצא ומתוך כך יעלה ארוכה ובשר עולה נמצא דאין הרפואה בידי אדם לבד רק בצירוף עזר החום והגידול הטבעי אשר יבוא אחרי מפעלות הרופא, לכן כ"ז שלא נעשה הרפואה פסול לבוא בקהל, משא"כ כאן שהדבר הוא בידי אדם לבד פעולה חומרית לא טבעית כלל, לכן אע"ג דלא שפייה כשר. וזה הוא הנכון, ודלא כהרשב"א שתמה בחידושיו על רבינו, דלפרש"י הלא לא ביאר רבינא טעמו מדוע מכשיר כמרזב דשליט בה אוירא ודוק: