עו"ג הבא על השפחה שטבלה הר"ז עבד, ועבד שטבל שבא על עו"ג הולד עו"ג הלך אחר האם:
זה מפורש בירושלמי קדושין סוף פרק האומר תני משום ר"ח יש איש ואשה שמולידין חמש אומות, כיצד, מי שיש לו עבד ושפחה והולידו בנים הרי עו"ג (פירוש דעדיין לא טבלו). נתגייר אחד מהן, אחד גר ואחד עו"ג, נתגייר רבו וגיירן לשני עבדים, והיינו שהטביל העבד והשפחה לשום עבדות, הולידו בנים הרי עבדים, אמר ר"ז הדא אמרה עו"ג שבא על שפחה והוליד בן הולד עבד, פירוש, דאל"כ הו"ל למיתני רבותא טפי דאם הוא עו"ג והיא שפחה ובא עליה כשעדן לא נתגייר הולד עו"ג, ולכשנתגייר אם בא עליה הולד עבד, אלא ע"כ דבכה"ג הוי הולד עבד, וא"ת הו"ל למיתני כשהיא עו"ג והוא עבד ובא עליה הולד עו"ג, זה אינו רבותא דאף בישראל שבא על עו"ג הולד עו"ג ונפקע ממנו קדושת ישראל, כש"כ בעבד הבא על עו"ג דהולד נפקע מקדושתו במצות שעבד חייב בהן, אבל דא הו"ל להשמיענו רבותא דאף עו"ג שבא על שפחה הולד עו"ג, דבכה"ג בעו"ג שבא על בת ישראל הולד חייב בכל המצות ככל ישראל רק דממזר הוי לחד מ"ד, וכן לא תני הא דגם כשעדן לא נתגייר ובא על שפחה דהולד עבד דבישראל כי האי גוונא הולד ישראל, יהיה איך שיהיה דברי רבינו מפורשים ומבוארים בירושלמי, ועיין מש"כ רבינו הלכות עבדים פ"ט ה"ג, ואולי היינו מש"כ כאן ודוק:
Loading...
15:6
1
Loading...