הולד כשר וכו':
עיין הרב המגיד. והנה הרי"ף כתב בהחולץ דהולד של עו"ג הבא על בת ישראל מסתפקא לן אם הולד כשר לכהונה, ורא"ש כתב שאינו רואה מקום ספק דסתמא דגמרא קאמר דכולהו אמוראי פסלוהו לכהונה מקו"ח דאלמנה לכה"ג שאין איסורה שוה בכל כו', והבית שמואל כתב דטעמם משום דאיכא למיפרך כמו שהקשו בתוספות יבמות ע"ז, בת גר עמוני שנשא בת ישראל יוכיח שאיסורו שוה בכל ואפ"ה הבת כשרה לכהונה לר' יוחנן. והנה לשיטת רבינו דכל חייבי לאוין אינו לוקה רק בקידש, אבל על ביאה לחודא לא לקי, רק באלמנה לכה"ג דלקי משום לא יחלל שמחללה בביאתו עיי"ש, א"כ ליכא למיפרך גר עמוני שנשא בת ישראל יוכיח, דהתם אין איסורו רק בקדושין, אבל אנן גמרינן דעבד הבא על בת ישראל מאלמנה לכה"ג דבביאה לחודא אסורים, זה משום לא יחלל, וזה משום דאין קדושין תופסין ושפיר ילפינן דיפסלו זרעם ודוק. ושיטת הריטב"א פרשתי בחידושי ואכמ"ל:
והנה בשעה"מ האריך בהך דינא דהולד כשר אם הוה עו"ג ומחוסר גירות כמו שכתבו תוספות בקדושין ע"ה: ד"ה ור' ישמעאל, וביבמות ט"ז, וע"ז ערך מערכה בקושיות ותירוצים. והנלע"ד פשוט, דזה שכתבו דהוי כעו"ג הוא לפי הנך דסברי וכן המסקנא, דהולד כשר אפילו באשת איש, וטעמו ע"כ משום דשדינא בתר עו"ג ואין ממזרות לעו"ג, וכמו נכרי שבא על נכרית ומטעם זה הוה מחוסר גיירות ועו"ג הוא עדיין, אבל למאן דאמר דבאשת איש הוי ממזר ובפנויה כשר, בודאי אין שום סברא לומר רק דשדי ליה בתר אימיה וכמו ישראל גמור הוה, דאם הוה שדינן ליה בתר נכרי והוה נכרי, א"כ באשת איש אמאי הוי ממזר הא אין ממזרות לעו"ג ודוק:
ובזה יתישב מה דאיתא בירושלמי פרק האומר ר' תנחום ב"פ שלח לר"י תרי עובדין אחד בפנויה ואחד באשת איש, בא"א שלח ליה לא יבא ממזר בקהל ה', בפנויה שלח ליה כו' שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדושות, א"ל לר' מנא סב וחתים וחתם כו' מאן דמכשיר אפילו בא"א מאן דפסיל אף בפנויה, א"ל בריך רחמנא דלא שמיע ליה כו', והקשה בש"ק הא חתם שהוא ממזר והתירו בממזרת, ולפ"ז ניחא, דהא למ"ד דמכשירו אף בא"א שפיר מותר בממזרין דגר נושא ממזרין וכר"י דקיי"ל כוותיה. ונראה שלא ביקש מאתו לחתום על א"א, רק על פנויה להתירו, ומה דלא רצה רבי ברכיה לחתום, משום דלדידיה דפוסל בא"א, א"כ בפנויה ישראל גמור הוי, ובאמת לפי מה דמשמע דמכשיר אף בא"א עו"ג הוה וצריך גירות ואין מחללין שבת על מילתו וכי"ב ודוק:
והנה לשיטת תוספות ורש"י בקדושין פרק האומר בודאי סבר רבינא דאיהו ישראל ואינו ממזר וישראל פסול מקרי, וזה קושיית הגמרא לימא קסבר רבינא עו"ג הבא על בת ישראל הולד ממזר, ומסיק דסבר דישראל פסול הוי ואינו ממזר כמו שכתבו תוספות ורש"י, אך רש"י פירש דטעמא דגמרינן מאחות אשה ועיין שער המלך, ולענ"ד נראה דרבינא אזיל לטעמיה דאמר ביבמות דף מ"ה אמר רבינא אמר לי רב גזא איקלע רבי יוסי ב"א לאתרין כו' בפנויה ואכשר בא"א ופסיל, נמצא דסבר רבינא דבא"א הולד ממזר, רק בפנויה כשר, ולכן לטעמו הוה ישראל ואינו צריך גיירות דבתר אמיה שדינן ליה, ולכך אמר בן בתך הבא מן הנכרי קרוי בנך ולא הוה עו"ג. ובזה א"ש מה דמקשה על שמואל ביבמות דף י"ז והאיכא בנות והאמר רבינא כו' אף דשמואל סבר הולד כשר לקמן מ"ד, בכ"ז הא רבינא סבר דלא מכשר אלא בפנויה ולדידיה הולד ישראל גמור, ושפיר קדושין תופסין ביה וצריך לחוש לקדושיו ודוק. ובזה היה ניחא מה דאמר רב אדא ב"א בבכורות מ"ז דבנה פטור מחמש סלעים ורבא גופיה דס"ל ביבמות הולד כשר אמר דפטור מחמש סלעים כו' ותיפוק ליה דלאו בנך הוא דהא עו"ג הוא דהוי, ונתעצם בקושיא זו השעה"מ. ולפ"ז ניחא דסברי כרבינא דישראל גמור הוא דהוי [ועיין תוספות יבמות פרק כיצד דף כ"ג]. ולא מכשר רבא אלא דוקא בפנויה, ועובדא דר"י הוא כמו עובדא דירושלמי, והירושלמי מסיק כר"י בשם מר עוקבן דבא"א לכו"ע הולד ממזר והבן:
ומיהו צריך לדקדק אם צריך גירות מחדש למ"ד עובר ירך אמו, ואף למ"ד לאו ירך אמו יש לדקדק אם טבלה לנדתה מי מסקא טבילה להך עובר דהוי כמו גר קטן דמטבילין אותו ע"ד ב"ד ולא שייך דאמו חייצא להך טבילה כיון דהיינו רביתא, וכמו דאמר הגמרא ביבמות ע"ח במעוברת שנתגיירה כו', ולפ"ז הוי כנתגייר בעודה מעוברת, ולידתו הוי בקדושה ושפיר קרינן לבן בתו בנך, דבשעת הלידה הוי ישראל [ובזה מתישב ג"כ הך דבכורות דמיירי שטבלה בעודה מעוברת והבן, דבל"ז בלידתו בקדושה חייב בפדיון עיי"ש]. ובזה א"ש מה שהקשו בתוספות דמאי חדש רבינא לשיטת רש"י טפי מר' יוחנן דאיהו נמי אמר דיסיר בנך היינו הנולד לבתו הישראלית מעו"ג, דבלא רבינא יש לפרש דמיירי כגון דטבלה לנדותה והוה כאילו נתגייר הולד עודו בבטן אמו, וא"כ הוה לידתו בקדושה וקרוי שפיר בנך ודוק. אמנם התוספות נדה נ"ה פסיקא להו להיפך וכן דעת השאילתות דהוי ישראל כמ"ש בפרשת וישלח, ואע"ג דאין תפיסת קדושין מכל מקום לא הוי ממזר רק משום דמתיחס אל הבועל, אבל הכא דאין מתיחס אל העו"ג הוי כשר ודוק]:
ונראה בעיני פשוט טובא דאף אם נימא כמו שיטת תוספות דעו"ג גמור הוי, מ"מ אם בא עבד על בת ישראל אינו עבד, דאיך שייך שיהיה לרבו זכות בו במה שנזרע בישראלית, ולא שמענו שיהיה לרבו זכות, רק בגוונא דא, דמוכר שפחתו לחבירו ומשייר מה שתוליד או תתעבר אחר כן לעצמו כמבואר בירושלמי ב"ב פ"ג ה"א א"ר נסא בשלא היתה האשה עוברה, אבל זה לא מצאנו בשום דוכתא שיאמר אדם לשפחתו הרי את בת חורין וולדך מה שתתעבר אחרי כן אשייר לעצמי ויהיה לו כמו שהיה קודם זכות לולדות, אלא דמה שהיא נתעברה כשהיא ישראלית א"א דיהיה לשום אדם זכות וקנין בהן, ואיך מוחא סביל דא, דעבד שיבוא על בת ישראל יהיה הולד עבד, לכן ברירא דהא מילתא, דאם עבד שלא טבל בא על ישראלית הולד עו"ג הוא דהוי לא עבד, ואם העבד טבל, הולד הוה כמי שנולד מעבד משוחרר שבא על בת ישראל דהולד כשר אף שלא טבל העבד אחר שחרור כמוש"כ הרב המגיד. ובזה נפלו תמו כל הראיות שהביא המהרש"א והשער המלך, דרש"י סבר דעו"ג הבא על בת ישראל הולד ישראל, ולפ"ז לא נשאר עד אחד, דמ"ש לקמן ע' בד"ה כל דאמר מבית חשמונאי עבדא כו' ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב כו' דאי נסבי בת ישראל הולד אינו עבד ומותר לבוא בקהל. ולקמן דף ע"ו בד"ה ופרכינן איסורא משום שפחה, דע"כ עו"ג הבא על ב"י הולד כשר, פירוש, וא"כ לא הוי עבד, וברור, וכן בהחולץ מ"ה ג"כ אין ראיה, ומיושב ג"כ הסתירה שעמד הרב השעה"מ במש"כ תוספות ביבמות מ"ה: ד"ה כיון דאמו מישראל, וא"ש הא דאמר שמואל כל מה כו' עבדא הוא, ואיהו סבר עו"ג ועבד הבא על ב"י הולד כשר עכ"ל, היינו דלאו עבדא הוא, וגם אם הוה סבר ממזר הוי, לא ניחא דאיהו אמר עבדא הוא ודוק, ומש"כ תוספות ביבמות ט"ז ע"ב ד"ה אמוראי נינהו, דבתר עו"ג ועבד שדינן ליה, האי עבד לאו דוקא כמוש"כ רש"ל:
אולם מנלן דהמשייר בשפחתו שמשחררה חוץ מולדותיה במה שתתעבר אחר כך דלא מהני, נראה לע"ד דידעינן מקרא דהאשה וילדיה תהיה לאדוניה, דלכ"ע נפקי מהך קרא, רק דרבנן סברי דקרא קאמר בזמן שאין האשה כו' לאדוניה אין הולדות שתתעבר אח"כ ותלד לאדוניה, אבל מה שנתעברה מכבר טרם שנשתחררה אדם משייר אם עובר לאו ירך אמו עיין היטב בתמורה. ובזה א"ש סוגיא דקדושין ס"ט אלא האשה וילדיה למה לי לכדתניא, ולא אמר לריה"ג דלכולי עלמא צריך קרא לגוונא דא. ובזה מיושב מה שהקשו האחרונים דסתרי הפסקים, דהלכה כרבנן דלא דרשי טעמא דקרא ואנן קיי"ל דלא כר"י הגלילי, ולפ"ז ניחא שפיר, ועיין מש"כ בהלכות עבדים דרך יותר נאות בזה בס"ד:
Loading...
15:3
1
Loading...