כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה כו'.
מקשים העולם מהא דאמר בברכות (דף ל"א) אר"א שמואל מורה הלכה בפני רבו היה שנאמר ושחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו את הנער אל עלי כו' אמר שחיטה בזר כשירה כו' ע"ש, הא לאפרושי מאיסורא מותר להורות, וכאן לפי מה דהוי סברי דשחיטה בעיא כהונה הלא הוי עבודה וצריך בגדי כהונה, ובאמת אינה עבודה ואסור לשחוט בבגדי כהונה משום כלאים שלא בשעת עבודה. ונראה ליישב, דכפי הנראה ר' אלעזר לא היה מקובל לזו העובדא מרבו רק קרא קא דריש דסמיך וישחטו את הפר אל ויביאו הנער אל עלי, וניחזי מה כלאים איכא בבגדי כהונה הלא אין רק באבנט כמוש"כ רבינו ובאבנט הלא פליגי בה בפ"ק דיומא (דף י"ב) דר' סבר של כלאים ור"א בר' שמעון סובר של בוץ. ונתבונן עוד דאיפוא מרומז בוישחטו את הפר שזרים שחטו על פי דברי שמואל, ונראה דהוא מלשון רבים וישחטו משמע מי שהיה מצוי אצל הפר וכמו דדריש בתו"כ פ' צו על קרא ישחטו את האשם ואת דמו יזרוק ריבה כאן שוחטים הרבה אפילו גרים כו'. והנה בחולין פרק השוחט אמרינן דר' אלעזר בר' שמעון סבר דתזבחהו דריש שלא ישחט אדם שני זבחים ואין שנים שוחטין זבח אחד וחכמים אומרים שנים שוחטין זבח אחד יעו"ש (דף כ"ט), לכן לרבנן מחוור לפרש הקרא משום דגמלתו בפרים שלשה והורה שמואל ששנים שוחטין זבח אחד ולכן אמר וישחטו את הפר פירוש פר אחד שחטו שנים ע"פ הוראת שמואל וע"ז אמר מורה הוראה בפני רבו הוא ולכן ויביאו את הנער אל עלי, אבל לר' אלעזר בר' שמעון דסובר אין שנים שוחטין זבח אחד ע"כ דדריש וישחטו את הפר שהורה ששחיטה כשירה בזר ולדידיה הלא הי' האבנט של בוץ וליכא כלאים בבגדי כהונה ואין בזה לאפרושי מאיסורא ודוק: