הפורץ גדר וכו' ויצאת והזיקה כו':
נראה דוקא אם הזיקה בדבר שמועדת לזה אבל אם יצאת ונגחה או בעטה מידי דהויא תמה לזה לא מחייב על מה דגרם שתזיק כיון דבבעלים דבהמה שלו הוי רק קנסא איך יתכן שיתחייב הפורץ גדר בפניה על מה שהזיקה את אחרים, וכן בכותל רעוע דחייב בדיני שמים, גם כן אם הזיקה בדבר שמשונה, כיון דאף אם תזיק דבר שמועדת היא לזה שתאכל פירות וכיו"ב ג"כ פטור בדיני אדם, תו אם הזיקה באופן שמשונה פטור גם מדיני שמים דלא יתכן לחייב בקנס בידי שמים רק מה דבממון הוי חייב בדיני אדם כמוש"כ בתוס' פרק אלו נערות (דף לג) לענין קם ליה בדר"מ יעו"ש:
אולם המעיין בלשון רבינו בתשובתו לחכמי לוניל [הועתקה במ"ע] שיטתו דהחיוב שמתחייב הפורץ גדר הוא מצד שגורם להבעל של הבהמה להתחייב בתשלומין, והוא גורם לו להפסיד ממון אם כן בכותל רעוע דלא שמר הבעלים אותה ואם תצא ותזיק בדבר המשונה מתחייב לשלם חצי נזק מגופה ומפסיד הבהמה, חייב ע"ז הפורץ גדר בדיני שמים, וכן בכותל בריא החיוב משום שהבעלים של הבהמה מתחייב לשלם מעליה ומפסידו ממון א"כ על כרחין בנעל בפניה כראוי דתני במשנתנו הלא הבעלים פטור דהא שמרה ומאי ה"ל למיעבד, וצריך לומר דהזיקה באופן המשונה וע"ז בעי לשמור בשמירה מעולה כדין כל תם ויצאת והזיקה אז חייב הבעלים לשלם, וא"כ לק"מ על רבינו מהוציאוה לסטים דפטורין, דתמן בנעל בפניה כראוי והזיקה בשן ורגל דהבעל הבהמה פטור מלשלם א"כ להתחייב על נזיקין דעלמא ודאי דפטורים כל זמן שלא קנאוה להתחייב מדין גנב או גזלן דרק על בעלים או שומר וגזלן חייבה רחמנא על נזקי הבהמה אבל לא על בהמה דאחריני ואינן חייבים במה שתזיק את אחרים רק כי יתחייב הבעלים לשלם על נזקיה כמו באופן המשונה על זה חייב הפורץ גדר בפניה מדין גורם להבעלים הפסד, רק רבינו ביאר דדוקא במתכוין אבל לסטים פטור גם בכה"ג ודוק: