ופר כהן משיח קודם לפר הע"ד.
במשנה פר משיח ופר עדה עומדים כו'. הא דתני עומדים דביומא (דף ל"ו) כיצד סומך הזבח עומד כו' והסומך עומד. וזה שבשניהן יש סמיכה ואעפ"כ המשיח קודם, ונדבת משיח ונדבת צבור אמר בירושלמי דקודם המשיח, וזה מפני שנדבת משיח סומך ובצבור ליכא סמיכה, ולכן תני נדבת משיח ושעירי עו"ג שעירי עו"ג קודמין שדמו נכנס לפנים דבשעירי עו"ג ליכא סמיכה ואפ"ה הן קודמין, ולכן העתיק רבינו מתוספתא מנחת איש קודם למנחת אשה והשמיט הא דאמר בירושלמי קרבן איש קודם, משום דבקרבן איכא סמיכה באיש ולא באשה ודאי דאיש קודם ודוק:
ושעירת יחיד קודמת לכבשה אעפ"י ששניהם חטאת כו'.
בגמ' פליגי תנאי בהא. דאיכא למ"ד כבשה קודמת משום שנתרבתה באליה. ורבינו פסק דשעירה קודמת שכן בתורה כתוב מעשה השעירה ואופן הקרבתה קודם לחטאת כשבה יעו"ש וצ"ל כך [אעפ"י ששניהם חטאת שכך, הוא סדר הכתוב בתורה, שהשעירה ראויה לבוא על הכריתות] כצ"ל ונכתב בטעות קודם גבי ופר ע"ז קודם לשעיר שלה ששם הטעם הוא משום שנאמר כמשפט. וכן כתב בפי' המשנה להוריות וז"ל ושעירת יחיד לכבשת יחיד כמו שקדם והכבשה בשאר מצוות בלבד הרי כתב מה שקדם בפסוק והא דנזיר מביא חטאת כשבה דוקא הא אינו מכפר בכריתות ודייק להכי רבינו שהשעירה ראויה לבא על הכריתות שמביאין עליה חטאת וברור.