Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 5:9

ומפני מה כו' אין לה פדיון כו'.
להבין הדבר דמאיזה טעם לא יוקדש דמיהן לבדק הבית הלא בקדשי בדק הבית אף עופות ומנחות נפדין הן ומה טעם לזה שדמיהן עולות, נראה כן דקיי"ל דדמיהן לבדק הבית בין במקדיש נכסיו בין במקדיש עדרו וכדפליגי בתמורה וכאן בירושלמי פריך במקדיש בהמתו בהמה לא למזבח היא ומשני בהמה למזבח ולמה סתם האיש הזה כאומר לא יהיה אלא לבדק הבית, פירוש דכיון דהקדיש עדרו או נכסיו סתם הוי כמפרש שאינו רוצה שיוקדש דבר שמחובר אל הנושא ההקדש רק שיהא ענין ממוני שלא יוקדש הגוף בפרט רק השווי של הדבר ולכן לא הקדיש זכרים לעולות שאז הגוף קדוש רק יוקדש דמיו לבדה"ב שהשווי יוקדש ונפדה וכמו כן כל קדשי בדה"ב ההקדש על השווי והדמים לא אל הגוף דנפדה תמיד אף אם הוא ראוי לבדה"ב, לכן אמר דבעופות ומנחות שאם יחול ההקדש עליהן אז לא יהיו נפדין ויחול הקדש על גופן ולא יהא על השווי לבד אז לא יהיו נפדין כלל, ומדסתם האיש והקדיש נכסיו רואין אנו שלא כוון רק על השווי לכן אם חל עליהן קדושה לצורך עולות הרי נתחדש בהן ע"י מה שסתם בהקדישו שאינו מתייחס אל הנושא ההקדש היינו שיהא תכליתו לקדושת עולה והעולה אם תפול בה מום תפדה ואינו דבוק אל העצם כאילו הקדישן בפירוש יינות לנסכים ועופות לעולות העוף דאז לא היה להן פדיון כלל ונמצא דעל ידי הקדשו סתם אמרינן דההקדש הוא בדבר שאינו דבוק כל כך לנושא את ההקדש מאלו הקדיש בפרט עוף למזבח ויינות ושמנים למזבח, אבל במקדיש בהמתו ונכסיו דאם נאמר דיעשו עולות או דמיהן יפלו לעולה הרי לא נתחדש דבר במה שהקדיש סתם דאם הקדישן בפירוש הי' להן פדיון ע"י מום ואם הקדישן סתם נפדין ע"י מום לכן אמרינן דהם לבדה"ב והוסיף במה שהקדישן סתם דנופלין לבדה"ב דנפדין כשהן תמימים, וזה פירש סברת רבינו. ולקמן בפ"ה מהלכות מעשה הקרבנות וכן המקדיש נכסיו והיו בהן זכרים שיקריבו עולות חושש אני שצ"ל דברים, או שיטפא דלישנא וכוונתו על יינות ושמנים ועופות שדמיהן יפלו לעולות, וכיון שהקדשו הוא ליקח עולות למזבח בהן אין העור לכהנים רק יפלו דמיהן לבדה"ב וכמו שפסק כר' אלעזר, והיה בהן זכרים ר"ל הזכרים שלוקחין מדמי עופות ויינות כו' כמוש"ב ודוק היטב: