ואם נגנב או אבד החצי של פקדון אין המתעסק חייב וכו':
בהשגות חלק ע"ז, וטעמו דאף שנוטל השכר אין זה שכר שמירה רק שכר עמלו ומזונו וטיפולו, מ"מ לא גרע משוכר ואומן, וסברת רבינו נראה משום דהמתעסק אינו יכול לחלוק שלו לעצמו וכל מה שלקח הוא של שניהם וכדאמר רבא (בדף קד), ומבואר לקמן פרק ז' הלכה ד', שמוכרח לעסוק לשניהם, א"כ לא נחית בעל המעות אדעתא שיתחייב המתעסק בגו"א, וגם המתעסק אין דעתו להתחייב במה שאינו מכוון ואינו מקפיד בעל המעות, דאם יגנב או יאבד הרי ההיזק של שניהן והוא נפסד בחלקו כבעל המעות, וא"כ בודאי ישמור כל מה שיהיה בכחו עבור חלקו בהפסד, אבל שוכר ואומן אם לא יתחייב בגו"א לא ישמור כ"כ ממון חבירו, ובשותפין הוא כש"ש, ששכר שמירה של כ"א הוא מה שחבירו שומר אותו ג"כ, ונכון. ולפ"ז לנהדרעי דסברי דאפילו למשתי ביה שכרא ש"ד הוה שומר שכר וא"כ צ"ב דברי הרשב"ם ב"ב (דף ע) ד"ה דאמרי נהרדעי ואם נגנב או אבד הכל אין האחד מפסיד את הכל עיי"ש ודוק: