משנה
המשנה מביאה שני מעשים שהתריעו בכל מקום באותה מדינה על השידפון ועל חיה רעה.
מעשה שירדו זקנים (חכמים) מירושלים לעריהם – בארץ ישראל, וגזרו תענית – על הציבור בכל מקום בארץ ישראל, שכל ארץ ישראל כמדינה אחת היא (ובתענית זו התענו ותקעו בשופרות), על שנראה כמלוא פי תנור שדפון – תבואה שדופה כשיעור הראוי לעשות ממנה פת למלא פי תנור, באשקלון (עיר הסמוכה לגבולה הדרומי של ארץ ישראל). ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים שני תינוקות (ילדים) בעבר הירדן (המזרחי) – לפי שחיה רעה מכה מהלכת היא. רבי יוסי (בר חלפתא, תנא בדור הרביעי) אומר: לא על שאכלו – זאבים שני תינוקות, גזרו הזקנים תענית, אלא על שנראו – הזאבים, גזרו הזקנים תענית.
במשנה נאמר שגזרו תענית על שידפון, וגזרו תענית למחר על חיה רעה, ולא גזרו תענית ביום אחד על שתי הצרות, משום שאין מתענים על שני דברים כאחת (ראה להלן ד,ד). אבל במשנה שבמשניות ושבבבלי המילה 'למחר' חסרה. ונסמכו כאן שני מעשים, שהיו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומילת הקישור בין שני המעשים היא "ועוד".
• • •
תלמוד
במשנה מסופר, שהתריעו על שנראה כמלוא פי תנור שידפון.
ואומרים: הדא דאת אמר – זה שאתה אומר, שהתריעו על שנראה כשיעור הזה, במכונס – שנראה השידפון במקום אחד בשדה, והוא עלול להתפשט, אבל במפוזר – אבל אם נראה השידפון בכמה מקומות בשדה, שכבר התפשט השידפון ממקום למקום, אפילו פרא (פחות) מיכן – מתריעים אפילו נראה פחות מכשיעור הזה.
בבבלי תענית כב,א אמרו: תנו רבנן: שידפון וירקון - כל שהוא (רש"י: כיון שנראה כל שהוא מתריעים. ומלוא תנור דמתניתין - מעשה שהיה כך היה).
בבבלי, שלא כמו בירושלמי, לא חילקו בין מכונס ובין מפוזר.
• • •
במשנה מסופר, לדברי רבי יוסי, שהתריעו על שנראו זאבים.
ואומרים: אמר רבי מנא (השני, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור החמישי): נראו רצין אחריהן – כוונת רבי יוסי, שנראו הזאבים רצים אחרי התינוקות, ולכן התריעו, אבל לא נראו רצים אחריהם, אין מתריעים.
אמר רבי יוסה בירבי בון (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור החמישי): נראו במקום שאין ראוי להם – כוונת רבי יוסי, שנראו הזאבים במקום שאין ראוי להם להיראות בו, כגון בעיר, ולכן התריעו, אבל נראו במקום שראוי להם להיראות בו, כגון בשדה, אין מתריעים.
הרי שיש חיה רעה שמתריעים עליה, ויש חיה רעה שאין מתריעים עליה.
בבבלי תענית כב,א אמרו: תנו רבנן: חיה רעה, בזמן שהיא משולחת (רש"י: מן השמים להשחית) - מתריעים עליה, בזמן שאינה משולחת - אין מתריעים עליה. כיצד? - נראתה בעיר - משולחת, בשדה - אינה משולחת (רש"י: שדרכה הוא). נראתה ביום - משולחת, בלילה - אינה משולחת. ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהם - משולחת, ברחה מפניהם - אינה משולחת.
• • •