משנה
על הרביעית – בחתימה הרביעית, שחותם בה את המזמור "אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני" (תהילים קכ), שהיא הברכה השלישית בברכות הנוספות, הוא (שליח הציבור) אומר: "מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה יי' שומע צעקה".
• • •
תלמוד
במשנה נזכר, שה' ענה את שמואל במצפה. מה התפלל שמואל אל ה' במצפה?
בשמואל א ז,ה-ו נאמר: "ויאמר שמואל: קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ה'. וייקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא, ויאמרו שם: חטאנו לה', וישפוט שמואל את בני ישראל במצפה".
כתיב – כתוב: "ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יי'" (שמואל א ז,ו) - וכי מים שפכו? – שאין לפרש את הדברים כפשוטם. אלא מלמד – דבר זה מורה, ששפכו את לבם כמים – כל ישראל שפכו כמים את העקמימות (אי יושר, מרמה) שבליבם ושבו בתשובה לפני ה' (המילים "וישאבו מים וישפכו לפני ה'" הן מליצה).
באיכה ב,יט נאמר: "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'", והתרגום מתרגם: שפכי כמים את עקמימות ליבך וחזרי בתשובה והתפללי בבית הכנסת נוכח פני ה'.
לפי פשוטו של מקרא, שפיכת מים היא מנהג מקראי המבטא הכנעה לפני ה', שמשמעות השפיכה היא כאילו לומר: "הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים" (רש"י).
נאמר (שם): "ויאמרו שם: חטאנו ליי'" – ישראל התוודו על חטאיהם, - אמר רבי שמואל בר רב יצחק (אמורא בדור השלישי): לבש שמואל חלוקן של כל ישראל – שמואל לימד זכות על כל ישראל, כשליח ציבור המתעטף בטלית ויורד לפני התיבה להתפלל על הציבור, ואמר לפניו (לפני הקב"ה): רבון העולמים, כלום (וכי) את (אתה) דן (מעניש) את האדם אלא (שלא) על שהוא אומר לפניך לא חטאתי?! – הרי ה' מעניש את האדם רק מפני שהוא אומר לפניו: לא חטאתי, שנאמר (בדברי תוכחה של ירמיהו): "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי" (ירמיהו ב,לה) – עם ישראל אינו מתוודה על חטאיו, אלא מעז לומר: לא חטאנו, ועל כך אומר ה': אעניש אותך, ואלו אומרים לפניך "חטאנו" – אבל אלו (ישראל בימי שמואל) מתוודים על חטאיהם, ולכן אין לה' להעניש אותם, אלא לרחם עליהם ולמחול להם. וזה הוא שנאמר (שם): "וישפוט שמואל את בני ישראל" - טען לטובתם לפני ה'.
במדרש שמואל פרשה יג נאמר: "וייקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה'" (שמואל א ז,ו). "וישאבו מים" - וכי מים שאבו? - אלא מלמד ששאבו דברי תורה כמים. "וישפכו לפני ה'" - וכי לפני ה' שפכו? - אלא מלמד ששפכו ליבם בתשובה כמים. "ויאמרו שם חטאנו לה'" - רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: נתעטף שמואל בחלוקן של ישראל, אמר לפניו: ריבון העולמים, כלום אתה תובע מן האדם אלא שיאמר לפניך חטאתי, וישראל אומרים לפניך "חטאנו", ואין אתה מוחל להם?!
ובמדרש תהילים פ,א נאמר: "וייקבצו המצפתה וישאבו מים... ויאמרו שם חטאנו לה'" (שמואל א ז,ו) - אמר רבי ירמיה בשם רבי יצחק: כלום אתה מדיין את האדם הזה אלא שהוא אומר לא חטאתי?! שנאמר: "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי" (ירמיהו ב,לה).
ושם קיט,עו נאמר: "וייקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה'" (שמואל א ז,ו) - ואילו מים היו שואבים ושופכים? - אלא שעשו תשובה ושפכו ליבם כמים לפני הקב"ה בתשובה שלמה, וכן ירמיהו אומר: "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'" (איכה ב,יט).
ובאוצר המדרשים עמוד רמז נאמר: אמר רבי שמואל בר נחמני: שמואל לבש חלוק ישראל ועמד ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כלום אתה דן את האדם אלא על שאינו אומר לפניך חטאתי, שנאמר: "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי", ואלו אומרים לפניך חטאנו, לפיכך מחול להם.
שפכו ליבם כמים
במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יט,יז נאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר" - מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר: אם מקבלים אתם עליכם את התורה - מוטב, ואם לאו - כאן תהא קבורתכם. באותה שעה געו כולם ושפכו ליבם כמים בתשובה, ואמרו: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
"וישפוט שמואל את בני ישראל"
בשמות רבה ג,ב ובמדרש תנחומא פרשת 'שמות' סימן כ נאמר: אמר רבי שמואל בר נחמן: הדבר הזה שפט (התווכח, טען) עתניאל בן קנז לפני הקב"ה, אמר לפניו: ריבונו של עולם, כך הבטחת את משה, בין עושים רצונך בין לא עושים רצונך, אתה גואלם, שנאמר: "ותהי עליו רוח ה' וישפוט את ישראל" (שופטים ג,י).
הרי שהלשון "וישפוט...", האמורה בעתניאל ובשמואל שהיו שופטים, משמעה ששפטו את משפטם (טענו טענות משפטיות, דיברו דברי משפט) של ישראל לפני ה' ולימדו עליהם זכות, ואין משמעה ששפטו את העם בין אדם לחברו או שהנהיגו את העם במלחמה נגד אויביו. גם עתניאל וגם שמואל, לאחר ששפטו את ישראל לפני ה', נלחמו את מלחמתם של ישראל.
ובמדרש תנחומא פרשת 'שופטים' סימן ד נאמר: "ושפטו את העם משפט צדק" - אמר רבי יהודה ברבי שלום: שיהיו מטים ומלמדים עליהם זכות לפני הקב"ה. ממי אתה למד? - מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון, שלימד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר: "ויאמר לך בכוחך זה" (שופטים ו,יד) - בכוח זכות שלימדת על בני. הוי: "ושפטו את העם משפט צדק" - שיהיו מלמדים זכות על הדור.
הרי שתפקידם של השופטים היה לשפוט את ישראל לפני ה' וללמד עליהם זכות.
על הרביעית הוא אומר
החתימה "שומע צעקה" דומה ללשון פתיחת המזמור "אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני" (תהילים קכ), שהוא גוף הברכה הזו.
לאחר שהתפלל שמואל במצפה אל ה' בעד ישראל, והם שבו בתשובה, זעק (התפלל בזעקה) שמואל אל ה' שיושיע את ישראל מיד פלשתים, וה' ענה אותו, כמו שנאמר: "ויאמרו בני ישראל אל שמואל: אל תחרש ממנו מזעוק אל ה' אלוהינו, ויושיענו מיד פלשתים. ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'" (שמואל א ז,ח-ט).
כיון ששמע ה' את צעקתו של שמואל במצפה, לכן בברכה שהוא אומר בחתימתה: "שומע צעקה", הוא אומר סמוך לחתימתה: "מי שענה את שמואל במצפה".
מזמור קכ, שהוא גוף הברכה הזו, מסיים במלחמה שבאה על ישראל. תפילתו של שמואל היתה בשל המלחמה של הפלשתים שבאו על ישראל.
• • •