משנה
על השלישית – בחתימה השלישית, שחותם בה את ברכת שופרות, שהיא הברכה הנוספת השנייה, הוא (שליח הציבור) אומר: "מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה יי' שומע תרועה".
• • •
תלמוד
במשנה נזכר, שה' ענה את יהושע בגלגל. מה התפלל יהושע אל ה' בגלגל, ומה ענה אותו ה'? - מביאים מאמר בענין זה:
רבי שמעון בן לקיש (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני) אמר בשם רבי ינאי (אמורא ארץ ישראלי בדור הראשון): שיתף (צירף) הקב"ה את שמו הגדול בישראל – שבסוף השם 'ישראל' נמצא השם 'אל', אחד משמותיו של הקב"ה. ומדוע שיתף ה' את שמו בישראל? - משל למלך שהיה לו מפתח של פלמנטרין (תיבה לשמירת דברי חפץ) קטנה – מפתח קטן של פלמנטרין (המילה 'מפתח' משמשת בלשון נקבה). אמר המלך: אם אני מניחה (מניח את המפתח) כמות שהיא, אבידה (אובדת) היא – המפתח עלול להיאבד, בשל קוטנו, אלא הריני (הרי אני) עושה (מתקין) לה (למפתח) שלשלת (שרשרת) – לתלות בה את המפתח, שאם אבדה – שאם יאבד המפתח, השלשלת תהא מוכחת עליה – השלשלת, שהיא גדולה, תראה את מקום המפתח. כך (באופן זה הוא הנמשל) אמר הקב"ה: אם מניח אני את ישראל כמות שהם, נבלעין (נעלמים) הן בין האומות – שישראל הם המעטים מכל העמים. אלא הרי אני משתף את שמי הגדול בהם (בישראל) והן חיים (קיימים) – המלך הוא הקב"ה, המפתח הוא ישראל, והשלשלת היא שמו של ה'. מה טעמא? – מה המקור בכתוב לדבר זה (ששמו של ה' משותף בישראל)? – שנאמר (בתפילת יהושע לאחר הכישלון במלחמת העי): "וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול" (יהושע ז,ט), שהוא משותף בנו – כשישמעו עממי כנען את מפלתנו, יקיפו אותנו וישמידו אותנו, ובכך יתחלל שמו של ה', משום ששמו של ה' משותף בישראל. "ויאמר יי' אל יהושע קום לך" (שם י) - קם לך ההוא דאדכרת – עמד (עזר) לך אותו (הדבר) שהזכרת (בתפילתך). אין כתוב 'קוּם', אלא "קֻם", ודורשים כאילו כתוב "קָם". ה' אמר ליהושע, שנענה לו משום שאמר בתפילתו: "ומה תעשה לשמך הגדול שהוא משותף בנו?".
בדברים רבה (ליברמן) פרשת 'דברים' נאמר: אילולא ששיתף הקב"ה שמו בישראל, לא היו יכולים לעמוד בין האומות... וכן את מוצא ביהושע, כשנפלו בעי אמר: "ומה תעשה לשמך הגדול" (יהושע ז,ט)... הוי: אילולא ששיתף הקב"ה שמו עימהם, לא היו יכולים לעמוד. למלך שהיה לו דיפלומיטרין (תיבה לשמירת תכשיטים), והיה לו מפתח קטן, מה עשה המלך? עשה שלשלת של זהב ונתנה בו, כדי שלא יאבד. כך אמר הקב"ה: ישראל מעט הם, שנאמר: "כי אתם המעט" (דברים ז,ז), וכדי שלא יתבלעו בין האומות, שיתף שמו עימהם.
• • •
לקטע הבא מקבילה בירושלמי עבודה זרה ד,א.
רבי ינאי זעירא – הקטן (אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי) אמר בשם אבהתיה – אבותיו: כל מי שאינו כשר (ראוי) כיהושע, שאם יפול על פניו ויאמר (במקבילה: יאמר) לו הקב"ה "קום לך" – שיהושע נפל על פניו בתפילתו (יהושע ז,ו), וה' נענה לו, שנאמר: "ויאמר ה' אל יהושע קום לך" (שם י) - עמד לך מה שהתפללת לפני, אל יפול – מי שאינו ראוי להיענות אינו רשאי ליפול על פניו ברבים, משום שאם ייפול על פניו ולא ייענה, יתחלל שם ה' ברבים על ידו, ועוד, משום יהירות, שמחזיק עצמו ברבים כמי שראוי להיענות. ובלבד יחיד על הציבור – רק יחיד המתפלל על (בשביל) הציבור בפני הציבור אינו רשאי ליפול על פניו אלא אם כן ראוי להיענות, כמו יהושע שהתפלל על ישראל בפניהם. אבל יחיד המתפלל שלא בפני הציבור רשאי ליפול על פניו אפילו אינו ראוי להיענות.
בבבלי תענית יד,ב ומגילה כב,ב אמרו: אמר רבי אלעזר: אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו (רש"י: לבזות עצמו בפני הציבור, שאם לא ייענה, יחרפוהו), אלא אם כן נענה כיהושע (רש"י: אלא אם כן בטוח במעשיו שהוא נענה בתפילתו), שנאמר: "ויאמר ה' אל יהושע קום לך" (יהושע ז).
על השלישית הוא אומר
החתימה "שומע תרועה" מתאימה לברכת שופרות.
לאחר הכישלון במלחמת העי, כשחנו בני ישראל בגלגל, נהגו יהושע וזקני ישראל כמה מהמנהגים שנהוגים בתעניות. הם נפלו על פניהם לפני ארון ה' עד הערב (בתעניות מוציאים את התיבה לרחובה של עיר), ושמו עפר על ראשם. אפשר שאף הריעו בשופרות כנהוג בתעניות.
כיון ששמע ה' את תרועת השופרות שהריעו בגלגל, לכן בברכה שהוא אומר בחתימתה: "שומע תרועה", הוא אומר סמוך לחתימתה: "מי שענה את יהושע בגלגל".
• • •