משנה
הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות – בימי שני וחמישי ושני בשבוע, על הציבור – כולו. אוכלין ושותין משחשיכה – מותר למתענים בתעניות אלו לאכול ולשתות כל הלילה שלפני יום התענית, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה – בימי התענית הללו, כדין תעניות היחידים ששנינו במשנה הקודמת.
המשנה מדברת על בית דין הגוזר תעניות על הציבור. לפי המסורות האמוראיות, המובאות בירושלמי ובבבלי, תעניות הציבור (על עצירת גשמים ועל שאר צרות) היו מוכרזות על ידי הנשיא (בארץ ישראל) או על ידי אחד החכמים (בארץ ישראל ובבבל).
• • •
תלמוד
אם לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור (שלוש תעניות הראשונות). לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים עוד שלוש תעניות על הציבור (שלוש תעניות השניות). לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים עוד שבע תעניות על הציבור (שבע תעניות האחרונות).
בשלוש תעניות הראשונות (שנזכרות במשנתנו) אוכלים ושותים משחשכה. בשלוש תעניות השניות ובשבע תעניות האחרונות (שנזכרות במשניות הבאות) אוכלים ושותים מבעוד יום (מפסיקים לאכול ולשתות מבעוד יום, ומתחילים בתענית משחשכה).
דין תעניות של שאר צרות (הנזכרות בפרק השלישי של מסכתנו) כדין שבע תעניות האחרונות של גשמים.
אמר רבי יוחנן (גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני): כל תענית שבית דין גוזרין בה על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, - אין עוברות (נשים מעוברות, הרות) ומיניקות (נשים המזינות ילדים מחלבן) מתענות בם – כדי שלא יבואו העוברים והתינוקות לידי סכנה.
אמר רבי שמואל בר רב יצחק (אמורא בדור השלישי): נראין דברים – מסתברים הדברים של רבי יוחנן, שתענית שבית דין גוזרים בה על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום - אין עוברות ומיניקות מתענות בהן, בשגזרו כבר שלא להפסיק – בתעניות של גשמים, שבתחילה (בשלוש תעניות הראשונות של גשמים) אין בית דין גוזרים בהן על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, ורק לאחר מכן (בשלוש תעניות השניות ובשבע תעניות האחרונות של גשמים) גוזרים בהן להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, שכיון שבתחילה הקלו בתעניות אלו שלא להפסיק מבעוד יום, אף לאחר מכן הקלו בתעניות אלו שלא יתענו בהן עוברות ומיניקות, אבל אם גזרו מיד להפסיק – בתעניות של שאר צרות, שמיד בתחילה (בתעניות הראשונות של שאר צרות) בית דין גוזרים בהן על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, - עוברות ומיניקות מתענות בם – שכיון שמיד החמירו בתעניות אלו להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, אף החמירו בתעניות אלו שיתענו בהן עוברות ומיניקות.
ואומרים: ותני כן – ושנוי (שנו ברייתא בתוספתא) כך (כדברי רבי שמואל בר רב יצחק, שיש לחלק בין תעניות של גשמים ובין תעניות של שאר צרות): עוברות ומיניקות מתענות כדרכן (באופן הרגיל) בתשעה באב – שהחמירו בו חכמים כבתענית ציבור, וביום הכיפורים – שמן התורה אסור לאכול ולשתות בו, ובשלוש תעניות הראשונות (של גשמים) – שאין מפסיקים בהן לאכול ולשתות מבעוד יום, עוברות ומיניקות מתענות בהן, כיון שלא יבואו לידי סכנה, ובשלוש השניות (של גשמים) – שאינן מרובות, עוברות ומיניקות מתענות בהן, אבל בשבע האחרונות (של גשמים) – שהן מרובות וקשות, אינן מתענות בהן – כדי שלא יבואו לידי סכנה. אף על פי כן – אף על פי שאין עוברות ומיניקות מתענות בשבע תעניות האחרונות, אינן מנהגות עצמן בתפנוקים – אינן אוכלות ושותות בהן דברים המענגים את גופן, אלא אוכלות ושותות – דברים מועטים, כדי קייום הוולד – במידה שיש בהם לקיים את העובר שהן מעוברות בו או את התינוק שהן מיניקות אותו. עד כאן דברי הברייתא. לא בשגזרו כבר שלא להפסיק?! – האם לא נראה, שהברייתא מדברת בתעניות של גשמים, שבתחילה אין בית דין גוזרים בהן על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, אבל אינה מדברת בתעניות של שאר צרות, שמיד בתחילה בית דין גוזרים בהן על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום?! שהרי נאמר בברייתא שבשבע תעניות האחרונות של גשמים אין עוברות ומיניקות מתענות בהן, ולא נאמר בה שאף בתעניות של שאר צרות אין עוברות ומיניקות מתענות בהן (הברייתא הזו נשנתה בתוספתא בסופו של פרק שנזכרו בו גם תעניות של שאר צרות, ואם אין עוברות ומיניקות מתענות בתעניות של שאר צרות, היה דבר זה צריך להיאמר בברייתא). ואם כן, עוברות ומיניקות אין מתענות בשבע תעניות האחרונות של גשמים בלבד, אבל בתעניות של שאר צרות מתענות בהן.
לפי רבי יוחנן, בשלוש תעניות השניות של גשמים אין עוברות ומיניקות מתענות בהן. אבל לפי הברייתא, מתענות בהן.
ואומרים: אתא – בא רבי בא בר זבדא (אמורא ארץ ישראלי בדור השני והשלישי) ואמר בשם רבי יצחק בר טבליי (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי), שאמר בשם רבי יוחנן: ואפילו גזרו מיד להפסיק – אפילו בתעניות של שאר צרות, שמיד בתחילה בית דין גוזרים בהן על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום, - אין עוברות ומיניקות מתענות בם – שכל תענית ציבור שבית דין גוזרים בה על הציבור להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום - אין עוברות ומיניקות מתענות בהן. הרי שרבי יוחנן סבור, שאין לחלק בין תעניות של גשמים ובין תעניות של שאר צרות, שלא כפי שהסתברו לרבי שמואל בר רב יצחק הדברים של רבי יוחנן.
בתוספתא תעניות ב,יד שנו: העוברות והמיניקות מתענות בתשעה באב וביום הכיפורים ובשלוש תעניות השניות של ציבור, ושאר תעניות לא היו מתענות, ולא שינהגו את עצמן בתפנוקים, אלא שאוכלות ושותות כדי קיום הולד.
בתוספתא לא נאמר: "ובשלוש תעניות הראשונות", ואף בברייתא שהובאה בירושלמי יש שלא גרסו מילים אלו. שלוש תעניות הראשונות הן בכלל שאר תעניות שנזכרו בתוספתא, שאין עוברות ומיניקות מתענות בהן. בשלוש תעניות הראשונות אין עוברות ומיניקות מתענות בהן, משום שתעניות אלו קלות, ומשום שעדיין אין הצרה גדולה כל כך.
אפשר שאף תעניות של שאר צרות הן בכלל שאר תעניות שנזכרו בתוספתא, ואם כן, שנוי בתוספתא כמו שאמרו בשם רבי יוחנן, שאף בתעניות של שאר צרות אין עוברות ומיניקות מתענות בהן.
ענין עוברות ומיניקות נזכר בבבלי תענית יד,א.
• • •