סוכה המדובללת שצילתה (בכתב יד אחד של המשנה: 'ושצילתה') מרובה מחמתה - כשירה.
המעובה כמין בית – שהסכך עבה ורצוף ודומה לתקרת הבית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה - כשירה.
• • •
במשנה שנינו: "סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה - כשירה".
מציעים מחלוקת אמוראים: רב (אמורא בבלי בדור הראשון, מגדולי האמוראים) ושמואל (מגדולי אמוראי בבל בדור הראשון) – שני החכמים נחלקו (בנוסח המשנה), - חד אמר: – (חכם) אחד אומר: מדוללת (נעשית דלילה) – החכם הזה גורס במשנה: 'מדוללת' - סוכה שאין לה סכך הרבה, וחורנה אמר: – ו(החכם) האחר אומר: מדובללת (מדולדלת (מנותקת ממקומה) ומבולבלת) – החכם הזה גורס במשנה: 'מדובללת' - סוכה שהסכך מונח בערבוביה ובחוסר סדר. ומפרטים את עמדותיהם של שני החכמים: מאן דאמר: – מי שאומר: מדוללת - בשצילתה מרובה – סוכה מדוללת כשירה רק במקרה שצילתה מרובה מחמתה. החכם הזה גורס במשנה: 'שצילתה', ומאן דאמר: – ומי שאומר: מדובללת - בשאין צילתה מרובה – סוכה מדובללת כשירה אף במקרה שאין צילתה מרובה מחמתה (אילו היתה צילתה מרובה מחמתה אם היה הסכך מונח בסדר). החכם הזה גורס במשנה: 'שאין צילתה'.
כמו ש"מדובללת" שאמר החכם האחר הוא נוסח המשנה ולא פירוש, כך "מדוללת" שאמר החכם האחד הוא נוסח המשנה לדעתו ולא פירוש.
בבבלי סוכה כב,א אמרו: מאי מדובללת? - רב אמר: סוכה ענייה (שסככה דליל). ושמואל אמר: קנה עולה וקנה יורד. רב תני חדא, ושמואל תני תרתי. רב תני חדא: מאי מדובללת? מדולדלת, וחדא קתני (מדובר בסוכה אחת): סוכה מדובללת שצילתה מרובה מחמתה - כשירה (אם צילתה מרובה מחמתה - כשירה). ושמואל תני תרתי: מאי מדובללת? מבולבלת, ותרתי קתני (מדובר בשני מיני סוכות): סוכה מבולבלת (אף על פי שאין צילתה מרובה מחמתה) ושצילתה מרובה מחמתה - כשירה.
לפי הבבלי לא נחלקו כלל רב ושמואל בנוסח "מדובללת" אלא בנוסח "שצילתה", שרב גרס "שצילתה" בלי "ו" ("תני חדא") ושמואל גרס "ושצילתה" ב-"ו" ("תני תרתי"). אבל לפי הירושלמי (לפי פירושנו) נחלקו גם בנוסח "מדובללת", שאחד גרס "מדוללת" והאחר גרס "מדובללת", וגם בנוסח "שצילתה", שאחד גרס "שצילתה" והאחר גרס "שאין צילתה" (בין זה ובין זה "תני חדא").
מהשוואת שני התלמודים יש להוכיח, ש"חד אמר" בירושלמי הוא רב ו"חורנה אמר" הוא שמואל.
בבבלי: "מדולדלת", ובירושלמי: "מדוללת".
• • •
במשנה שנינו: "המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה - כשירה".
מציעים היסק: הדא אמרה: – זאת אומרת: צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה – כך מוכיח לשון המשנה: "אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה - כשירה", שהוא לשון "בדיעבד" (משנעשה, לאחר המעשה), הרי שלכתחילה צריך הסכך להיות מספיק דליל כדי שיהיו הכוכבים נראים מתוכו.
ומציעים פרשנות למשנה (הבאה להבהיר את כוונת המשנה): רבי לוי (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי) אמר בשם רבי חמא בר חנינה (אמורא ארץ ישראלי בדור השני): בכוכבי חמה שנו – המשנה מתייחסת לניצוצות אור השמש, שמתוך סכך מעובה הם נראים ככוכבים, ולכתחילה צריך הסכך להיות מספיק דליל כדי שיהיו ניצוצות אור השמש נראים מתוכו ביום, אבל אין צריך הסכך להיות דליל יותר כדי שיהיו הכוכבים נראים מתוכו בלילה.
בבבלי סוכה כב,ב אמרו: תנו רבנן: המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה - כשירה. אין כוכבי חמה נראים מתוכה - בית שמאי פוסלים, ובית הלל מכשירים.
לפי הירושלמי שבכוכבי חמה שנו, המשנה היא כבית הלל בברייתא שבבבלי.
• • •