משנה
תקרה שאין עליה מעזיבה (תערובת של אפר, קנים וטיט שטחים בה את קורות התקרה או את הנסרים שבה) – תקרה העשויה מקורות בלבד, - רבי יהודה (בר אלעאי, מגדולי התנאים בדור הרביעי) אומר משום בית הלל (בני בית המדרש שיסד הלל, מחכמי הזוגות): או מפקפק – צריך לזעזע ולנדנד את כל הקורות, או נוטל אחת מבנתיים – צריך ליטול קורה אחת מבין כל שתי קורות ולתת סכך כשר במקומה. לדעת בית הלל די במעשה אחד כדי להכשיר את התקרה לשם סוכה; ובית שמי (בני בית המדרש שיסד שמאי, מחכמי הזוגות) אומרים: מפקפק ונוטל אחת מבנתיים – לדעת בית שמאי יש צורך לעשות את שני המעשים גם יחד. הרי שלדעת רבי יהודה נחלקו בית שמאי ובית הלל כיצד להכשיר את התקרה שנעשתה לשם בית ולא לשם סוכה. רבי מאיר (גדול התנאים בדור הרביעי) אומר: נוטל אחת מבנתיים ואינו צריך לפקפק – לדעת רבי מאיר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה, אלא הכל מודים שצריך ליטול קורה אחת מבין כל שתי קורות ולתת סכך כשר במקומה.
• • •
תלמוד
במשנה שנינו: "רבי מאיר אומר: נוטל אחת מבנתיים ואינו צריך לפקפק".
ואם פיקפק - אינו צריך ליטול אחת מבנתיים – לדעת רבי מאיר הכל מודים שדי במעשה אחד, או נוטל אחת מבינתיים (כמו ששנינו במשנה) או מפקפק, ואין צורך לעשות את שני המעשים גם יחד. הרי שבית שמאי ובית הלל לדעת רבי מאיר הם כבית הלל לדעת רבי יהודה.
גרסת הבבלי במשנה בדברי רבי מאיר: 'ואינו מפקפק', אבל גרסת הירושלמי במשנה בדברי רבי מאיר: 'ואינו צריך לפקפק'. לגרסת משנת הבבלי, רבי מאיר סובר שלדברי הכל נוטל אחת מבינתיים דווקא ופקפוק בלבד אינו מועיל, וזה כשיטת בית שמאי לפי רבי יהודה. בבבלי סוכה טו,א אמרו, שרבי מאיר היינו בית שמאי, אלא שהוא סובר שלא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה. אבל לגרסת הירושלמי, רבי מאיר סובר שלדברי הכל נוטל אחת מבינתיים ודיו ואינו צריך לפקפק, והוא הדין שאם מפקפק אינו צריך ליטול אחת מבינתיים כמו שאמרו בירושלמי, וזה כשיטת בית הלל לפי רבי יהודה.
• • •