משנה
היה אביו רוצה – שידינו את בנו בדין סורר ומורה, ואמו אינה רוצה, אמו רוצה ואביו אינו רוצה - אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיהו שניהם רוצין.
רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו – להינשא לו, שהיתה אסורה לו, - אינו נעשה בן סורר ומורה (הבבלי סנהדרין עא,א מסביר את דברי רבי יהודה, שאם לא היתה אימו שווה לאביו בקול ובמראה ובקומה - אינו נעשה בן סורר ומורה. הבבלי מביא ברייתא שזאת היא דעת רבי יהודה, אך מן הברייתא אין ראיה שכך הוא הפירוש בדברי רבי יהודה במשנה. בירושלמי לא נזכרה כלל הדעה שאימו צריכה להיות שווה לאביו).
תלמוד
אין אימו ראויה לאביו
במשנה שנינו: "היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אמו רוצה ואביו אינו רוצה - אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיהו שניהם רוצין. רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו - אינו נעשה בן סורר ומורה".
אמר רבי יוחנן (גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני): ואפילו אין אמו ראויה לאביו – להינשא לו, שהיא אסורה לו - נעשה בן סורר ומורה. רבי יוחנן סובר שאין הלכה כרבי יהודה במשנה.
עד שיגנוב משל אביו ומשל אימו
במשנה הלכה ג שנינו: "רבי יוסה בירבי יהודה אומר: (אינו נעשה בן סורר ומורה) עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו".
ותמהים: וכל מה שיש לאמו, לא משל אביו הם?! (בתמיהה) – לפי רבי יוסה בירבי יהודה אינו נעשה בן סורה ומורה עד שיגנוב מעות משל אביו ומעות משל אימו, ויש לתמוה על כך, שהרי כל הנכסים של אימו הם של אביו, ואם כן, איך ייתכן שיהיו מעות לאימו שאינן של אביו?
ומתרצים את התמיהה בהצעת פרשנות למשנה המבוססת על אוקימתא: אמר רבי יוסי בירבי בון (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור החמישי): תיפתר – תתפרש (המשנה), בהו (צריך לומר: 'בהי' =בההיא.- ההגהה על פי העניין, שמדובר בלשון נקבה ("אוצר לשונות ירושלמיים", עמוד 218, הערה 131)) דהות נסבה דיורין (צריך לומר: 'דינרין' ("כיכר לאדן", "שערי תורת ארץ ישראל")) ועבדת שירו וגנב מינהון – ב(מקרה של) אותה (אישה) שהיתה לוקחת דינרים (מבעלה כדי להכין בהם סעודה לה ולבעלה) ועשתה (הכינה) סעודה וגנב (הבן) מהם (גנב מהדינרים או מהסעודה. במקרה זה הבן גונב גם משל אימו, כיוון שהאב מקנה לאם את מה שהיא אוכלת. - שני התלמודים מציעים בכמה מקומות פתרונות לשאלה כיצד ייתכן שיש לאישה רכוש משלה שאינו של בעלה).
בבבלי סנהדרין עא,א אמרו: "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגנוב משל אביו ומשל אימו". - אימו מנא לה? (מניין לה רכוש משלה?) מה שקנתה אישה קנה בעלה! - אמר רבי יוסי בר חנינה: מסעודה המוכנת לאביו ולאימו (שבסעודה זו האב מקנה לאימו את מה שהיא אוכלת). - והאמר רב חנין בר מולדא אמר רב הונא: אינו חייב עד שייקח בשר בזול ויאכל, יין בזול וישתה! (משמע שחייב רק כשגונב כסף ולא בשר ויין עצמם) - אלא אימא: מדמי סעודה המוכנת לאביו ולאימו. - ואיבעית אימא: דאקני לה אחר ואמר לה: על מנת שאין לבעליך רשות בהם (שבדרך זו אישה קונה רכוש משלה).
התירוץ בבבלי "מסעודה המוכנת לאביו ולאימו" הוא התירוץ בירושלמי.
• • •