משנה
על דבר שאין גידוליו מן הארץ – כגון בשר, דגים, חלב, גבינה וביצים, אומר – מברך לפני אכילתו: "שהכל נהיה בדברו".
על החומץ (יין שהחמיץ) ועל הגוביי (מיני חגב או ארבה) ועל הנובלות (פירות שנפלו מן העץ קודם הבשלתם) אומר – מברך לפני אכילתם: "שהכל נהיה בדברו". רבי יהודה (בר אלעאי, מגדולי התנאים בדור הרביעי) אומר: כל שהוא מין קללה – כגון החומץ שהוא יין שהתקלקל, והגוביי שהם מפסידים את התבואה, והנובלות שהם פירות פגומים באיכותם, - אין מברכין עליו – לפני אכילתו.
• • •
תלמוד
מביאים ברייתא: החמיץ יינו - אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת" – שהיא ברכה על רעה שהגיעה לאדם. בא לאוכלו – לשתותו (לשון אכילה הוא אשגרה מהלשון במקרים האחרים), - אומר – לפני שתייתו: "שהכל נהיה בדברו".
ראה גוביי – שהם מפסידים את התבואה, - אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת". בא לאוכלן - אומר – לפני אכילתם: "שהכל נהיה בדברו" (המילים 'ראה גוביי... בא לאוכלן...' נשמטו במסירה שלפנינו בטעות הדומות ונוספו על ידי מגיה, וישנן בכתב יד רומי).
ראה נובלות שנשרו – מן העץ קודם הבשלתם, - אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת". בא לאוכלן - אומר – לפני אכילתן: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו" (בכתב יד רומי ובקטע בולוניה 2 בטעות: 'ברוך דיין האמת'. אפשר שהמילה 'ברוך' במסירה שלפנינו היא תחילתה של טעות כמו זו שבכתב יד רומי) – ברייתא זו היא כדעת התנא הראשון במשנה שחולק על רבי יהודה וסובר שמברכים על מין קללה לפני אכילתו משום שהוא נהנה ממנו.
• • •