1
אומר אדם – ביום טוב, לחבירו – שמכירו ונותן לו בהקפה ובלי קביעת מחיר, וסומך עליו שלא יגזלנו: "תן לי ביצים ואגוזים במניין" – תן לי עשרים ביצים או חמישים אגוזים, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו – לכן אין בהזכרת המניין משום מיקח וממכר שאסור ביום טוב.
• • •
2
במשנה שנינו: "תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו".
מציעים ברייתא: תני: – שונה [התנא]: אומר הוא אדם – ביום טוב, לחבירו – שמכירו ונותן לו בהקפה ובלי קביעת מחיר, וסומך עליו שלא יגזלנו: "תן לי כְּלָה – אחד מעשרים של קב, של תבלין" (גם בירושלמי פאה ח,ה יש 'כלה תבלין'), שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו – אדם מדקדק לתת בתוך תבשילו מידה מדויקת של תבלין, כדי שלא יקדיח את תבשילו. לכן אין בהזכרת המידה משום מיקח וממכר שאסור ביום טוב.
• • •