משנה
אגב ההלכה הקודמת ששוחקים פלפלים בריחיים שלהם, נשנית כאן הלכה אחרת הנוגעת לאותן ריחיים.
הריחיים של הפלפלים טמאה משום שלשה כלים – שיש בריחיים שלושה חלקים מחוברים כאחד, וכל חלק נחשב ככלי בפני עצמו לעניין טומאה, ואם נשבר אחד מהם, האחרים עדיין מקבלים טומאה, וכן ריחיים טמאות שנתפרקו, טמא כל אחד בפני עצמו, ואינו נחשב כשבר כלי להיטהר בכך: משום כלי קיבול, משום כלי מתכות, משום כברה (מסננת) – כמו שמתבאר בתלמוד.
• • •
תלמוד
טומאת ריחיים של פלפלים
מביאים ברייתא: התחתון משום כלי קיבול – החלק התחתון, שהוא של עץ וקולט את הגרגרים הקטנים והנקיים של הפלפלים השחוקים, טמא משום שהוא כלי קיבול, שכלי עץ שיש לו בית קיבול מקבל טומאה, והעליון משם כלי מתכות – החלק העליון, שהוא כלי קיבול ממתכת שבו נטחנים ונשחקים הפלפלים, טמא משום שהוא כלי מתכת, וכלי מתכת מקבל טומאה אפילו כשאין לו בית קיבול, והאמצעית משם כברה – החלק האמצעי, שהוא של עץ, יש בו כברה, המוציאה את גרגרי הפלפלים השחוקים לכלי התחתון וקולטת בה את חלקי הפלפלים שלא נשחקו, ולכן הוא נחשב ככלי קיבול.
בבלי ביצה כג,ב: תנא: תחתונה - משום כלי קיבול, עליונה - משום כלי מתכות, אמצעית - משום כברה.
• • •