(238) כפי שנאמר למעלה [פסוק י] "וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רוכבי הרכש האחשתרנים וגו'". וכן העיר היוסף לקח.
(239) פירוש - תיבת "סוסים" הושמטה מפסוקנו כי כאן ההדגשה היא שהרצים האלו הם הם רוכבי הרכש האחשתרנים, שהם יודעים להריץ את הבהמות באופן המהיר. ובודאי שהרכיבה כאן היתה על סוסים, אך אין זו ההדגשה שבפסוקנו. וראה למעלה הערה 176.
(240) שהם "מין גמלים הממהרים לרוץ" [רש"י פסוק י], או פרדים [ראב"ע שם].
(241) פירוש - פסוקנו אינו נצרך לומר שהרצים הם הם רוכבי הרכש, כי זה כבר ידענו מפסוק י, אלא פסוקנו בא לחדד שגם הרצים האלו יצאו מבוהלים ודחופים, וזו נקודה שלא הודגשה למעלה.
(242) כפי שפירש כאן ר"מ חלאיו "הרצים - הנזכרים למעלה". והיוסף לקח כתב כאן: "אחר שכבר אמר 'הרצים בסוסים' קיצר הכתוב וקראם 'רצים רוכבי הרכש'".
(243) כמו שנאמר אצל האגרות של המן [למעלה ג, טו] "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך", ושם לא היו סוסים, אלא רצים ברגליהם. ובחכמי צרפת כתבו [פסוק י]: "רצים ששלח המן לא נאמר בהם 'בסוסים רוכבי הרכש', ורצים ששלח מרדכי נאמר בהם". וכן פירש ר"מ חלאיו ששלוחי המן היו ללא סוסים.
(244) פירוש - היה מקום לחשוב שרוכבי הסוסים היו יכולים להתעכב זמן רב, ולא לצאת מבוהלים ודחופים, כי הואיל והם רוכבים על סוסים מהירים, הרי עיתותם בידם, ויספיקו להגיע למחוז חפצם אף שיתעכבו ביציאתם.
(245) הטעם לכך יכול להיות "שלא יהיו ישראל בדאגה יותר מדאי" [לשון הגר"א למעלה פסוק י]. או הטעם הוא מה שכתבו חכמי צרפת [פסוק י]: "כדי לקדם שלוחים הראשונים".