(18) פירוש - אף על גב שאסתר לא נכללה בגזירת הכליה של המן, כי היא צפונה ושמורה בבית המלך, ומדוע היא אומרת על עצמה "תנתן לי נפשי בשאלתי וגו'", שפירושו "שלא אהרג בשלשה עשר באדר, שגזרת גזירת הריגה על עמי ומולדתי" [רש"י כאן].
(19) פירוש - אסתר בעצם גם כן חייבת מיתה מחמת גזירת המן, ורק שבמקרה היא תינצל מהגזירה מפאת היותה בבית המלך, אך לא שאינה נכללת בגזירת המן.
(20) למעלה פ"ה [לאחר ציון 254], ויובא בהערה הבאה.
(21) לשונו למעלה פ"ה [לאחר ציון 254]: "כאן אמר 'מה שאלתך' [למעלה ה, ו], כי בודאי אינה חסרה דבר... ולכך אמר 'מה שאלתך', כי דרך האדם לשאול על דבר אחד. 'ומה בקשתך', דבר שהוא עניין גדול יותר, כאשר האדם מבקש וחפץ". וכן כתב האלשיך [למעלה ה, ג], וז"ל: "על כן אמר אם שאלתך היא קלה, המתייחסת לשאלה, 'מה שאלתך וינתן לך'. ואם גדולה, היא המתיחסת לבקשה ותחנה, 'מה בקשתך עד חצי המלכות'. על כן לא אמר 'עד חצי המלכות' כי אם בבקשה... 'שאלה' קלה, ו'בקשה' כבדה". וכן כתב האלשיך [כאן פסוק ב], וז"ל: "ואמר 'מה שאלתך' [שם], לומר או הוא דבר בלתי גדול שיתייחס לשאלה. או דבר גדול שיתייחס לבקשה". וביוסף לקח [למעלה ה, ו] כתב: "להיות השאלה איננה מלה מורה על גודל ענין כמו הבקשה, כי תורה על גודל ענין המבוקש והיותו יקר וחשוב" [הובא למעלה פ"ה הערה 257].